מטרת המחקר שבוצע בהולנד היתה לבדוק את הקשר בין התאוששות לחץ הדם והתוצא הקליני – תיפקוד גופני וקוגניטיבי. נכללו במחקר 168 מטופלים גריאטריים שאינם מאושפזים שעברו מדידת לחץ דם נמשכת (פעימה לפעימה) בעמידה והערכה גריאטרית מלאה כולל תיפקוד גופני (עמידה מישיבה) ותיפקוד קוגניטיבי (Mini Mental State Examination), שבריריות (לפי הקריטריונים של Fried) ונפילות בשנה החולפת. איזון לחץ הדם נבדק 15-30, 30-60, 60 עד 120) ו – 120-180) שניות לאחר עמידה והוגדר כממוצע הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי במרווחי הזמן המתאים פחות לחץ הדם הבסיסי. כל התוצאות עברו תיקנון לגיל, מגדר, לחץ הדם הבסיסי הנפילה הראשונה של לחץ הדם. התאוששות לחץ הדם הסיסטולי היתה קשורה באופן מובהק בשבריריות ובנפילות במרווח של 30-60 שניות. התאוששות לחץ הדם הדיאסטולי היתה קשורה באופן מובהק עם תיפקוד גופני, שבריריות ונפילות במרווח של 30-60 שניות. לא נמצא כל קשר מובהק בין התאוששות הלחץ הסיסטולי או הדיאסטולי עם תיפקוד קוגניטיבי.
Mol A, Slangen LRN, van Wezel RJA, et al. Orthostatic blood pressure recovery associates with physical performance, frailty and number of falls in geriatric outpatients. J Hypertens. 2021;39:101-106.
הערת פרופ' יודפת
היפוטנסיה תנוחתית שמוגדרת כנפילה של 20 ממ"כ או יותר בלחץ הסיסטולי או של 10 ממ"כ בלחץ הדיאסטולי לאחר 3 דקות לאחר עמידה שכיחה מאד בקשישים וקשורה בתוצא קליני דל כמו ביצוע גופני או קוגניטיבי, נפילות ותמותה. נראה שתת-זילוף במוח הוא המתווך לקשר הזה ויכול לגרום לחסר חד בחמצן במוח לאחר עמידה ונזק מוחי במידה ואפיזודות אלו חוזרות. התאמת הזילוף במוח לאחר עמידה מתאפשרת ע"י התאוששות לחץ הדם לאחר הנפילה התנוחתית כלומר, ההבדל בין לחץ הדם לאחר עמידה ולחץ הדם הבסיסי בישיבה או בשכיבה כתלות בזמן. במחקר הנוכחי נמצא שהתאוששות לחץ הדם בעיקר הדיאסטולי היתה קשורה בפעילות גופנית, בשבריריות ובמספר הנפילות בשנה החולפת תוך המרווח של 30-60 שניות אבל לא בפעילות קוגניטיבית. ללחץ הדם הבסיסי והצניחה ההתחלתית של לחץ הדם יש תפקיד קטן בקשר הזה. קיימים מספר מנגנונים לצניחת לחץ הדם והתאוששותו שאינם קשורים רק בלחץ הדם עצמו. לחץ הדם צונח באופן טיפוסי בגלל הצטברות של דם ברגליים שנגרמת ע"י כוחות הגרביטציה תוך 15 שניות לאחר עמידה. מצד שני, הצטברות דם בוורידים לאחר העמידה יכולה להיות ארוכה כאשר מדדי התאוששות לחץ הדם שנמצאו במחקר הנוכחי יכולים לשקף רק באופן חלקי הצטברות דם זאת בוורידים. לכן, מדדי התאוששות לחץ הדם משקפים את הנטו של לחץ הדם שנובע מירידת לחץ הדם ע"י כוחות הגרביטציה ומנגנוני עליית לחץ הדם בהתאוששות כמו התכווצות עורקית או ורידית, מהירות הדופק ועלייה בהפעלת התכווצות שרירי הסובך. התרומה היחסית של כוחות הגרביטציה ומנגנוני ההתאוששות ללחץ הדם הוא שונה עם הזמן אחרי העמידה ושונה גם בין בני האדם דבר שמקשה על ההבחנה של מנגנונים אלו שמבוססים רק מדידות לחץ הדם בלבד. יש צורך במחקרים נוספים כדי לברר כיצד מגיבים מנגנוני ההתאוששות לצניחה בלחץ הדם ואיך למדוד את קיבולת של המערכת להתאושש מהתנודות בלחץ הדם לאחר מעברים תנוחתיים. על מחקרים אלו להתייחס להצטברות דם בוורידים, השימוש בשרירי הסובך, קצב הלב, התכווצות הלב והתכווצות העורקים.
