האם תיפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל צעיר בעיקר בנשים קשור בסיכון נמוך יותר ליל"ד בגילים מבוגרים יותר?

תאריך: 03/02/2019

מטרת המחקר הנוכחי במסגרת National Longitudinal Study of Youth 1979 האנגלי מבוססת על ההנחה שההבדל בהתפתחות יל"ד בין המגדרים יכול להיות קשור בתיפקוד קוגניטיבי ופעילות הגומלין עם המגדר כמו רמה קוגניטיבית גבוהה יותר בנשים בגיל צעיר לעומת גברים באותו גיל. נכללו במחקר 2,572 גברים ו – 2,679 נשים שעם כניסתם למחקר בשנת 1979 נע גילם בין 14 ל-21. בשנת 2015 דיווחו 977 גברים ו- 940 נשים שהם סובלים מיל"ד. נבדק גם המצב החברתי-כלכלי (השכלה, תעסוקה והכנסה משפחתית) בצעירות ובבגרות. סטיית תקן גבוהה יותר של התיפקוד הקוגניטיבי בצעירות היתה קשורה באופן מובהק עם סיכון מופחת ליל"ד וחזקה יותר בנשים באופן מובהק במיוחד, נשים עם רמה קוגניטיבית גבוהה יותר היו בסיכון נמוך יותר מאשר גברים לסבול מיל"ד. פעולת הגומלין בקשר זה הוחלשה ע"י מגדר והכנסה משפחתית.

 

Altschul DMWraw CDer G, et al. Hypertension development by midlife and the roles of premorbid cognitive function, sex, and their interaction. Hypertension. 2019 Feb 19: [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

 

תוצאות המחקר מראות שמגדר ותיפקוד קוגניטיבי בגיל צעיר פועלים הדדית ובאופן מובהק בחיזוי אבחנה של יל"ד בגיל הביניים. נשים עם רמה קוגניטיבית גבוהה יותר נוטות לפתח פחות יל"ד מאשר גברים עם רמה קוגניטיבית גבוהה יותר בצעירותם. מכאן אין כמובן להניח ש נמוכה יותר בגיל צעיר קשורה בסיכון מוגבר יותר ליל"ד. מצב כלכלי-חברתי בגיל צעיר אינו משפיע על הפעילות ההדדית בין רמת הקוגניציה והסיכון ליל"ד לאחר שהמצב החברתי-כלכלי נלקח בחשבון. הקשר עם המצב החברתי-כלכלי בגיל בגיל הצעיר מחליש את השפעת המגדר על התיפקוד הקוגניטיבי ועל יל"ד. קיימת קורלציה חזקה בין המצב החברתי-כלכלי והתיפקוד הקוגניטיבי בגיל הבגרות בשני המגדרים וממצאי המחקר מניחים שהממצא שרמה גבוהה יותר של קוגניציה בילדות קשורה בשיעור נמוך יותר של יל"ד שמגשרת בין המגדרים מושפעת מההכנסה המשפחתית כלומר, שבעיקר נשים עם רמת הכנסה גדולה יותר יפתחו פחות יל"ד. לא ניתן כמובן להחליט שנשים עם תיפקוד קוגניטיבי גבוה יותר נהנות ישירות מהכנסה משפחתית גדולה יותר. אחד ההסברים האפשריים הוא שהכנסה משפיעה חלקית או בכללותה על יל"ד אם כי לא נשללה השפעת ערפלנים בלתי ידועים כמו תוצאות ממחקרים אפדימיולוגיים מולקולרים גנטיים שמראות שלתיפקוד קוגניטיבי ויל"ד יש כמה מרכיבים גנטיים משותפים. מחקרים קודמים דיווחו על חשיבות גורמי אורח חיים בהסבר הקשר בין תיפקוד קוגניטיבי ובריאות גופנית. מגבלותיו העיקריים של מחקר זה שהוא מבוסס על שאלונים ואבחנת יל"ד לא הושוותה עם רישומים רפואיים. על מחקרים עתידיים להבהיר יותר את התרומות השונות של תיפקוד קוגניטיבי והמצב החברתי-כלכלי על יל"ד וגורמים רלבנטיים אחרים שקשורים בבריאות שמשפיעים על השוני בין המגדרים.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה