האם שונות גדולה יותר בלחץ הדם קשורה בתיפקוד קוגניטיבי נמוך יותר?

תאריך: 03/02/2019

מטרת מחקר ה"חתך" הנוכחי שנערך במסגרת The Maastricht Study היתה לבדוק האם קיים קשר בין שונות גדולה יותר בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי לבין תיפקוד הזיכרון (1,804משתתפים), בעיבוד המידע (1,780) ובתיפקוד הביצועי (1,780) בקרב משתתפים בגיל 40-75. מדד השונות המשולב חושב לפי שלישונים של לחץ הדם במשך 24 שעות ועל פי מדידות בבית במשך 7 ימים. בוצע גם תיקנון לגיל, מגדר, רמת ההשכלה, לחץ הדם במשך 24 שעות וגורמי הסיכון ה – CV. לא נמצא כל קשר בין עיבוד המידע או התיפקוד הביצועי לבין עלייה גדולה יותר בסטיית תקן 1 של השונות בלחץ הדם הסיסטולי אבל נמצא קשר שולי בתיפקוד הזיכרון. לעומת זאת, עלייה גדולה יותר בסטיית תקן 1 בשונות הדיאסטולית היתה קשורה בירידות גדולות יותר ומובהקות במהירות עיבוד המידע ובתיפקוד הביצועי אבל בקשר שולי עם תיפקוד זיכרון נמוך יותר. השפעות אלו על התיפקוד הקוגניטיבי שוות בערך לתוספת של 3 שנים של הזדקנות.

 

Zhou TLKroon AAvan Sloten TT, et al. Greater blood pressure variability is associated with lower cognitive performance. Hypertension. 2019 Feb 11: [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

 

במחקר הנוכחי נמצא שאנשים שמראים שלשונות קצרת-טווח עד טווח בינונית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי יש השפעה באופן שונה על תחומים שונים של התיפקוד הקוגניטיבי. שונות דיאסטולית גדולה יותר קשורה בעיבוד מידע ותיפקוד ביצועי נמוכים יותר ושולית בזיכרון בעוד ששונות סיסטולית גדולה יותר קשורה בצורה שולית רק בזיכרון. כל הקשרים האלו הם עצמאיים ובלתי תלויים בממוצעי לחץ הדם, בגורמי אורח החיים, ברמת ההשכלה ובגורמי הסיכון ה – CV. תרומתה של השונות הגדולה בלחץ הדם על הנזק בתיפקוד הקוגניטיבי דומה להשפעתה על הפרשה מוגברת של חלבון מיקרו ועל קשיות עורק התרדמה. אחד המנגנונים האפשריים שקשור בהשפעה הגדולה יותר של השונות הדיאסטולית הוא כנראה בתרומתה הגדולה יותר לשונות מאשר השונות הסיסטולית על הזילוף במוח ולאיסכמיה המוחית. במחקרים קודמים נמצא שהפרעה לזילוף הדם במוח גורמת למחלת כלי הדם הקטנים במוח ובעקבות כך גם להיארעות של דמנציה. שנית, דיווחים קודמים הראו ששונות גדולה יותר בלחץ הסיסטולי ולא הדיאסטולי קשורה בקשיות העורקים עם השפעה מועטה על הפרעה קוגניטיבית. החוקרים מניחים ששונות סיסטולית גדולה יותר גורמת בעיקר לנזק מאקרו-וסקולרי (כמו קשיות האאורטה) בעוד ששונות דיאסטולית גורמת יותר לנזק מיקרו-וסקולרי (כמו מחלת כלי הדם הקטנים במוח). החוקרים משערים שההבדלים בהשפעת השונות על התחומים השונים של הקוגניציה שנבדקו במחקר הנוכחי נגרמים אולי בגלל עלייה באיסכמיה בשטחים כמו הפריאטו-טמפוראלי בהם הזילוף הוא חלש. עליות גדולות מאד בלחץ הסיסטולי יכולות לגרום להתכווצות כלי הדם ע"י ויסות עצמי ולאיסכמיה בעיקר באיזורים הטמפורליים כמו ההיפוקמפוס שהוא איזור חשוב במוח לגיבוש הזיכרון. שונות דיאסטולית גדולה יותר יכולה להפחית את לחץ הזילוף המוחי באיזורים רבים במוח ויכולה לכן להשפיע על תיפקודים קוגניטיבים רבים. התיאוריות המוצעות בדיון נראות הגיוניות אבל היות המחקר מסוג "חתך" אינו מאפשר קביעת סיבתיות.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה