האם חישוב eGFR מבוסס – cystatin C הוא חזאי טוב יותר לאירועים CV ותמותה מכל סיבה בחולי יל"ד מאשר חישוב eGFR מבוסס-קראטינין?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 30/09/2017

מטרת המחקר הספרדי הרטרוספקטיבי היתה לבדוק האם ל- cystatin C כמעריך של GFR יש ערך חיזוי גדול יותר מאשר eGFR מבוסס-קראטינין להיארעות של מחלה CV לעומת eGFR מבוסס-קראטינין. נכללו 2,016 חולי יל"ד מיחידת יל"ד של בי"ח אוניברסיטאי במדריד בין השנים 2006- 2016. התוצאים שנכללו במחקר היו תמותה CV, תמותה שאינה CV, שבץ מוחי, היארעות של אי ספיקת לב ואוטם שריר הלב. בעיבוד נמצא של-eGFR מבוסס-ציסטטין C היה ערך פרוגנוסטי גדול יותר מאשר eGFR מבוסס-קראטינין (יחס סיכון מובהק של 2.88 לעומת 2.83). ממצא באותו כיוון אבל עם פער גדול יותר היה לגבי תמותה מכל סיבה (4.24 לעומת 2.77).

Garcia-Carretero R, Vigil-Medina L, Barquero-Perez O, et al. Cystatin C as a predictor of cardiovascular outcomes in a hypertensive population. J Hum Hypertens. 2017 Sep 21. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

הממצא העיקרי של המחקר הוא הערך גדול יותר של חישוב ה – eGFR מבוסס-ציסטטין C לבד או ביחד עם קראטינין בהשוואה לחישוב eGFR מבוסס-קראטינין כדי להעריך את הסיכון ה – CV בקרב חולי יל"ד בכל התוצאים הראשוניים. הערכת ה – eGFR מבוסס-ציסטטין C היתה חזאית טובה יותר למשלב של אוטם שריר הלב, שבץ מוחי, אי ספיקת לב ותמותה CV ותמותה מכל סיבה לעומת ל – eGFR מבוסס-קראטינין בחולים עם הפרעה בינונית-עד-חמורה בתיפקודי הכליות (מתחת ל – 60 מ"ל/דקה) בהשוואה לאלו עם תיפקוד כלייתי תקין (מעל 90 מ"ל/דקה). השימוש במשוואה מבוססת-ציסטטין C הראה ש – 26% מהחולים עם מחלת כליות כרונית על פי המשוואה מבוססת-קראטינין היו למעשה עם ערכים טובים יותר של eGFR על פי המשוואה מבוססת-ציסטטין C. ממצא זה מוכיח שבדיקת תיפקוד הכליות באלו עם מחלת כליות כרונית צריכה להתבצע גם ע"י משוואת הציסטטין C היות והבדיקה מבוססת –קראטינין היא קצת מופרזת לכיוון הרע. מצד שני, יכול להיות גם להיפך – שבדיקת תפקוד הכליות ע"י משוואת מבוססת-ציסטטין C יכולה לזהות אנשים עם סיכון גבוה לאירועים CV ותמותה מכל סיבה. היות המחקר רטרוספקטיבי מצריך הערכה זהירה לגבי התוצאות.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה