האם יל"ד ממוסך שאינו מאוזן קשור בסיכון CV מוגבר ותמותה מכל סיבה בהשוואה ליל"ד מאוזן? מטה-אנליזה.

תאריך: 28/11/2018

מטרת המטה-אנליזה שכללה חולים ממספר מרכזים בין לאומיים (כולל מביה"ח הדסה בירושלים) היתה לבדוק את הערך הפרוגנוסטי של יל"ד ממוסך שאינו מאוזן בהשוואה ליל"ד מאוזן. אותרו 6 מחקרים שבהם השתמשו ב – ABPM (12,610 חולים עם 933 אירועים ו – 5 מחקרים עם שימוש במדידות לחץ דם בבית (17,742 חולים עם 394 אירועים). בסה"כ נכללו 30,352 חולים עם 1,327 אירועים. מחקרים נבחרים כללו תוצאים CV ותמותה מכל סיבה כתוצא ראשוני והתוצאה העיקרית היא איחוד של כל האירועים האלו. יחס הסיכון המתוקנן והמובהק הכללי היה 1.80 של יל"ד ממוסך ללא איזון לעומת יל"ד מאוזן. במטה-אנליזה של תת-קבוצה נמצא שיחס הסיכון המתוקנן והמובהק היה 1.83 במחקרים בהם השתמשו ב – ABPM ו – 1.75 במחקרים בהם לחץ הדם נמדד בבית. הסיכון היה גבוה יותר באופן מובהק ביל"ד ממוסך שאינו מאוזן מאשר יל"ד מאוזן ללא כל קשר לאורך המעקב וסוגי האירועים שנמצאו. יל"ד ממוסך היה עם סיכון גדול יותר בכל הקבוצות האתניות אבל יחס הסיכון הגדול ביותר נמצא במחקרים בהם נכללו חולים שחורים.

De Buyzere ML, De Bacquer DA, Ben-Dov IZ, Vongpatanasin WBanegas JRRuilope LMThijs LStaessen JA. Prognostic value of masked uncontrolled hypertension. Hypertension. 2018;72:862-869.

הערת פרופ' יודפת
תוצאות המטה-אנליזה מראות שהסיכון לאירועים CV ולתמותה מכל סיבה הוא גדול בצורה מובהקת בחולים עם יל"ד ממוסך שאינו מאוזן בהשוואה ליל"ד מאוזן. יתרה מכך, יל"ד ממוסך שאינו מאוזן שנמצא ע"י ABPM או במדידות בבית נראה כמספק מידע פרוגנוסטי דומה למרות מספר הבדלים שקיימים לאורך המחקרים שנכללו בו. אני מניח שההגדרה של יל"ד ממוסך שאינו מאוזן הן במדידה ב – ABPM והן במדידה בבית התבססה על ההנחיות הקודמות כמו האירופיות החדשות ולא ע"י הנחיות  2017 ACC/AHA כי שיעור החולים עם יל"ד ממוסף שאינו מאוזן היה יכול להיות גדול יותר בעיקר לגבי המדידות בבית. זאת הפעם הראשונה שמשווים את הסיכון ה – CV ולתמותה מכל סיבה לחולי יל"ד מאוזן בעוד שבמטה-אנליזה אחרת שבה נכללו 7 מחקרים היה יחס הסיכון המובהק של יל"ד ממוסך 2.0 בהשוואה לנורמוטנסיביים. יל"ד ממוסך יכול להיות תלוי במצבים שונים כולל עישון, צריכת אלכוהול, תגובת לחץ הדם למאמץ גופני, עקה נפשית, מספר מחלות נלוות (כמו סוכרת), השפעה שונה של הטיפול על לחץ הדם במרפאה ועל לחץ הדם מחוץ למרפאה (דווח שהורדה של 3 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי במרפאה שווה בערך לירידה של 2 ממ"כ במדידות מחוץ למרפאה), רישום של לחץ הדם בשיא השפעת הטיפול ביל"ד, מינון תרופתי בלתי מספיק ודבקות טיפולית בלתי שלמה. מכל מקום, תהיה הסיבה אשר תהיה, המטרה הראשונה היא לאתר יל"ד ממוסך שאינו מאוזן שקשור עם עלייה בסיכון ה – CV ואז להשתדל לאזן אותו במדידות מחוץ למרפאה בשיטות לא פרמקולוגיות ופרמקולוגיות. אני מסופק מאד לגבי הצלחת יישום זה בפרקטיקה היום-יומית אפילו מסיבה פשוטה כמו מדידה בלתי נכונה בבית, שימוש במכשירים בלתי מתוקפים עם שרוול בלתי מתאים בשמנים וחוסר אחידות בהנחיות למדידות לחץ הדם בבית.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה