האם מדידת לחץ הדם בבית בבוקר יעילה יותר מערכי לחץ הדם בבוקר ב – ABPM מבחינת השיחזור והקורלציה הטובה יותר עם הפגיעות באברי מטרה?

תאריך: 31/05/2019

מטרת המחקר שבוצע בסין היתה לבדוק לאיזו שיטת מדידת לחץ הדם בבוקר יש יכולת שחזור טובה יותר וקשורה יותר בנזק וסקולרי (מהירות גל הפעימה קרוטיד-פמורל ויחס אלבומין/קראטינין). נכללו במחקר 1,049 חולי יל"ד ללא טיפול תרופתי (51.9% נשים וגיל ממוצע 51) שעברו ABPM או מדידות ביתיות של לחץ הדם בבוקר ובערב במשך 7 ימים ובדיקת שתי הפגיעות הווסקולריות הנ"ל. כל מדידות לחץ הדם בבוקר בשתי השיטות היו קשורות באופן מובהק בשני סוגי הפגיעות אלא שמדידות לחץ הדם בבוקר (תוך שעתיים מאז ההתעוררות) בבית היו בקורלציה גדולה יותר ומובהקת מאשר לחץ הדם בבוקר ב – ABPM (0.21-0.37 לעומת 0.15-0.24). הקשר בין לחץ הדם הסיסטולי בבית בבוקר נשאר מובהק גם לאחר תיקנון ללחץ הדם בערב בעוד שלחץ הדם בבוקר ב – ABPM הפך ללא מובהק לאחר תיקנון מלא ללחץ הדם במשך 24 שעות פרט ללחץ הסיסטולי בבוקר שנשאר מובהק עם מהירות גל הפעימה. מקדם השונות בקרב 135 חולים שביצעו מדידת לחץ הדם חוזרת תוך חודש היה סביב 11% ללחץ הדם בבוקר בניטור האמבולטורי ורק 5% למדידות העצמאיות בבית.

Guo QHCheng YBZhang DY, et al. Comparison between home and ambulatory morning blood pressure and morning hypertension in their reproducibility and associations with vascular injury. Hypertension. 2019 May 20: [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

ממצאי מחקר זה מראים שלחץ הדם בבוקר הן במדידה בבית והן ב – ABPM ניתנים לשיחזור קצר טווח וקשורים במדדים וסקולריים. עם כל זאת, מדידת לחץ הדם בבוקר (עם ההתעוררות ולפני נטילת תרופות וארוחה) בבית למשך 7 ימים נראית כעדיפה מאשר מדידות אמבולטוריות בגלל כושר שיחזור טוב יותר ובגלל קורלציה חזקה יותר עם המדדים הווסקולריים ללא כל קשר ללחץ הדם בערב. בנוסף, השכיחות של יל"ד בבוקר בלבד היא סביב 10% מהחולים ללא כל טיפול. חולים עם יל"ד בדיד בבוקר סובלים מפגיעה קלה באברי מטרה מאופיינת ע"י מהירות מוגברת של גל הפעימה שמעיד על קישיון עורקים גדול יותר. במחקרים קודמים נמצא ששיחזור קצר-טווח של לחץ הדם האמבולטורי אינו טוב. זהו גם הרושם שלי במידה ואני חוזר על ניטור אמבולטורי תוך זמן קצר ובמקרים רבים dipper הופך ל – nondipper או להיפך, תלוי באיכות השינה של החולה. לחץ הדם האמבולטורי משתנה מאד עם הפעילות של בן האדם ומשקף את מצב לחץ הדם ביום אחד בלבד. קיימת אפשרות שמדידות רבות בימים נוספים לאחר מנוחה יכולה להסביר מדוע שיטת מדידה זאת ניתנת לשיחזור טוב יותר ונמצאת בקורלציה טובה יותר עם הנזק הווסקולרי מאשר במדידה החד-פעמית של לחץ הדם ב – ABPM. אני מנחה את מטופלי למדוד את לחץ הדם בבוקר ובערב במשך 4 ימים לפחות ובמקרים רבים אני מוצא שערכי לחץ הדם בבוקר גבוהים יותר מאשר בערב אבל לא פעם זה הפוך. לא פעם אני מעלה את המינון או מוסיף תרופה כאשר ערכי לחץ הדם בערב אינם מאוזנים. יתרה מכך, במקרים רבים לחץ הדם מאוזן בביקורים חוזרים עם מדידות בבית הן בבוקר והן בערב אבל הוא אינו מאוזן על פי הניטור במשך היום ואני מתחבט על מי עלי לסמוך. אני סומך יותר על הניטור האמבולטורי אבל האם אני צודק?

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה