האם לחץ דם גבוה בקשישים עם מוגבלות תיפקודית קשור דווקא בשיפור הקוגניציה?

תאריך: 31/05/2019

מטרת המחקר שבוצע בארה"ב היתה לבחון האם המצב התיפקודי בדיווח עצמי משנה את הקשר בין לחץ דם והירידה בקוגניציה בקרב קשישים. נכללו במחקר 2,097 קשישים בגיל 75 ומעלה במסגרת Cardiovascular Health Study עם מעקב של 6 שנים. התיפקוד הקוגניטיבי אומת ע"י דיווח אישי של המוגבלות בפעילות בחיי היום יום. התיפקוד הקוגניטיבי נבדק ע"י מודיפיקציה של Cardiovascular Health Study (3MSE). במודלים הסטטיסטיים  נבחן האם קיום לפחות של מגבלה אחת בתפקוד היום יומי גורמת לשינוי בין לחץ הדם לירידה בקוגניציה. ערפלנים אפשריים כללו מדדים דמוגרפיים, פיזיולוגיים, השימוש בתרופות ליל"ד והאלל של אפוליפופרוטאין E ε4. הקשר בין לחץ הדם והשינוי ב – 3MSE היה שונה במוגבלות בתיפקוד היום יומי. עלייה של לחץ הדם הסיסטולי (שווה או מעל 140 ממ"כ) במשתתפים ללא מוגבלות היתה קשורה בירידה מובהקת של 0.15 בעוד שעלייה בלחץ הדם באלו עם מוגבלות היתה קשורה באופן עצמאי ומובהק בעלייה של 0.30 בניקוד ה – 3MSE. עלייה בלחץ הדיאסטולי (שווה או מעל 80 ממ"כ) היתה קשורה בעלייה מובהקת של התיפקוד הקוגניטיבי בשתי הקבוצות אם כי, העלייה היתה גדולה יותר באלו עם מוגבלות בתיפקוד היום יומי (0.47 לעומת 0.18).

 

Miller LMPeralta CAFitzpatrick AL, et al. The role of functional status on the relationship between blood pressure and cognitive decline: the Cardiovascular Health Study. J Hypertens. 2019 May 1. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

ממצאי מחקר זה מראים שהקשר בין לחץ הדם והירידה בקוגניציה משתנה ע"י המוגבלות בפעילות היום יומית. לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוה יותר בקשישים ללא מוגבלות בתיפקוד היום יומי  קשור לאורך זמן בירידה או בעלייה קטנה בניקוד ה – 3MSE. בניגוד לכך, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי בקשישים עם מוגבלות בפעילות היום יומית קשר לאורך זמן בערכי 3MSE גבוהים יותר. הקשר בין היכולת הקוגניטיבית הביצועית היה פחות ברור ממצא שמניח שקיימת אי עקביות במדדי הקוגניציה עם לחץ דם גבוה. תוצאות אלו הפתיעו אותי היות והערכתי שפעילות יום יומית רגילה ללא מגבלות תהיה דווקא קשורה בשיפור הקוגניציה גם ללא קשר לערכי לחץ הדם. החוקרים מציינים שהממצאים הם עקביים עם מחקרים קודמים שהראו שערכי לחץ דם גבוהים בקשישים עם מצב תיפקודי דל קשורים דווקא בתועלת לבריאות בהשוואה לקשישים שבריריים עם ערכי לחץ דם נמוכים. המנגנון של הקשר בין לחץ הדם והשיפור בתיפקוד הקוגניטיבי אינו ברור לאשורו ואחת האפשרויות כוללת את האמונה שערכי לחץ דם גבוהים יותר חשובים כדי לתחזק זילוף מספיק לאברים חיוניים כמו המוח. למשל, הורדת לחץ הדם לערכים נמוכים יותר מורידה את הזילוף למוח וכתוצאה היפוקסיה ועלייה בהפרעות נוירו-דגנרטיביות. במחקר הנוכחי לאנשים עם מוגבלות בפעילות היום יומית היו מדדים גרועים יותר במבחני התיפקוד הקוגניטיבי. הממצאים מעניינים אבל היות המחקר תצפיתי לא ניתן לקבוע סיבתיות בין לחץ הדם והירידה הקוגניטיבית ע"י המצב התיפקודי.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה