האם כרבע ממדידות לחץ הדם רק במרפאה לא מאבחנים בעיקר יל"ד ממוסך? תוצאות ממחקר הסוכרת, ההשמנה וסגנון החיים האוסטרלי.

תאריך: 31/05/2019

מטרת המחקר הנוכחי שנערך במדגם של 508 משתתפים מקרב The Australian Diabetes, Obesity, and Lifestyle Study  (סביב 11 אלף משתתפים עם שלב המעקב השלישי לאחר 12 שנה) היתה לבדוק את שיעור יל"ד הממוסך ויל"ד של החלוק הלבן ע"י ביצוע ABPM ואת היעילות של האבחנה והטיפול. הגיל הממוצע היה 58.9 שנים, ה – BMI היה 27.6 ו – 53% היו נשים. לחץ הדם הממוצע במרפאה היה 127/73 ממ"כ וממוצע לחץ הדם במשך 24 שעות היה 121/73 ממ"כ. בעיבוד רגרסיבי נמצא שסף לחץ הדם ביום במרפאה של 140/90 ממ"כ היה שקול ל – 136/90 ממ"כ ב – ABPM במשך היום. מכלל הנבדקים נמצא ש- 43% אובחנו כסובלים מיל"ד או עם ערכי ABPM גבוהים מ – 130/80 ממ"כ ביום (17%) או שמטופלים בתרופות ליל"ד (25%). לחץ הדם האמבולטורי סיסטולי/דיאסטולי היה גבוה ומובהק יותר בגברים במשך 24 שעות (גבוה ב – 6.4/4.9 ממ"כ) מאשר בנשים. יל"ד של החלוק הלבן אובחן רק בקרב 3% אבל יל"ד ממוסך אובחן בקרב 21% ממצא, שמצביע על כך ש- 24% מכלל הנבדקים לא אובחנו ע"י מדידות במרפאה בלבד. בהתבססות על ABPM נמצא ש – 9% היו מטופלים אבל עדיין ללא איזון ממצא, שהיה שכיח פי 3 בגברים (14%) מאשר נשים (4%). כך ש – 36% לא הגיעו למטרה. לא נמצא כל הבדל בין משתתפים מהעיר או מהכפר. התבססות על ממצאי ה – ABPM מראה שקרוב למחצית המשתתפים לא היו מאוזנים ורק רבע מהם היו מטופלים תרופתית.

Head GAShaw JEDunstan DW, et al. Hypertension, white- coat hypertension and masked hypertension in Australia: findings from the Australian Diabetes, Obesity, and Lifestyle Study 3. J Hypertens. 2019 May 1. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

ראשית, זה לא מפתיע ששיעור יל"ד ממוסך הוא גבוה עם כל המשמעות הפרוגנוסטית מסוג זה של יל"ד. שנית, ממצא מפתיע הוא השיעור הנמוך מאד של יל"ד של החלוק הלבן. המחברים מניחים שקיימים שלושה גורמים שתורמים לממצאים אלו. הראשון, הוא שההגדרה של יל"ד תקין היתה רק אם הוא היה תקין ביום, בלילה וב – 24 שעות. מצד שני, במספר מחקרים גדולים כמו IDACO ו – Ohasama השתמשו רק בערכי לחץ הדם ביום ולכן שיעורי יל"ד של החלוק הלבן היו 10.6% ו – 13% בהתאמה. אם משתמשים בהגדרה זאת עולה שיעור אלו עם יל"ד של החלוק הלבן ל – 5.3%. הסיבה השניים קשורה כנראה על ידי מי ואיך בוצעו המדידות. במדידות אקראיות קיימות רמות גבוהות יותר של דחק וחרדה בעוד שהחולים בסקר האוסטרלי היו רגילים למדידות היות וזהו כבר הסקר השלישי. הסיבה השלישית יכולה להיות קשורה בעוקבה ולא במרפאה יועצת של לחץ דם אליה נשלחים חולים לייעוץ. לדעתי, הסיבה הראשונה סבירה שתי האחרות אינן מתקבלות על דעתי. ממצא מעניין הוא גם השיעור הגדול יותר בגברים עם לחץ דם שאינו מאוזן ושיעור נכבד שאינו מטופל בכלל. מעניין מה תהיינה תוצאות סקר כזה בארצנו אם אי פעם הוא יבוצע.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה