האם יל"ד מטופל תרופתית אבל עמיד לטיפול בצורה חמורה קשור בסיכון CV גדול יותר?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/05/2018

מטרת המחקר הפרוספקטיבי התצפיתי שנערך ביוון היתה לבדוק את הסיכון של יל"ד עמיד בצורה חמורה לטיפול למרות טיפול תרופתי. נטלו חלק במחקר 1,700 חולי יל"ד שאינו מאוזן למרות טיפול תרופתי מרבי תוך מעקב ממוצע של 3.6 שנים. החולים חולקו ל – 3 קבוצות בהתאם לעמידות לטיפול במרפאה (לפחות 3 תרופות כולל דיורטיקה) ורמת לחץ הדם: 1,187 חולים (70%) ללא עמידות לטיפול, 313 חולים (18%) ללא עמידות חמורה (לחץ דם סיסטולי נמוך מ – 160 ממ"כ) ו- 200 חולים (12%) עם עמידות חמורה לטיפול (לחץ דם סיסטולי שווה או מעל 160 ממ"כ). נקודת הסיום היתה תחלואה CV שהיתה משלב מחלה כלילית או שבץ מוחי. תוך המעקב שיעורי ההיארעות של אירועים CV היו 7.1 מקרים ל – 1000 חיי אדם באלו ללא יל"ד עמיד לטיפול, 12.4 מקרים ביל"ד עמיד לטיפול שאינו חמור ו – 18 מקרים ביל"ד עמיד לטיפול חמור. בעיבוד ללא תיקנון נמצא שלא היה הבדל מובהק בסיכון ה – CV בין חולים ללא יל"ד עמיד לטיפול לבין אלו עם יל"ד עמיד לטיפול שאינו חמור. לעומת זאת הסיכון בחולי יל"ד עמיד לטיפול בצורה חמורה היה גבוה פי 2.5 בצורה מובהקת. יל"ד עמיד לטיפול בצורה חמורה נשאר כחזאי עצמאי מובהק לתוצא ה – CV גם לאחר תיקנון רב-מישתנים.

Kasiakogias A, Tsioufis C, Dimitriadis K, et al. Cardiovascular morbidity of severe resistant hypertension among treated uncontrolled hypertensives: a 4-year follow-up study. J Hum Hypertens. 2018 May 1. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקר הנוכחי נמצא שהשכיחות של יל"ד עמיד לטיפול בצורה חמורה היתה 12% במדידות במרפאה ושמצב זה קשור בסיכון CV גדול מפי שניים גם לאחר תיקנון לגורמי סיכון, רמת לחץ הדם ויל"ד סיסטולי בדיד. יל"ד עמיד לטיפול בצורה חמורה היה קשור בגיל מבוגר יותר, בסוכרת, במשך יל"ד ארוך יותר, במסת החדר השמאלי גדולה יותר ובתיפקוד כלייתי מופרע יותר. אחת המגרעות של המחקר היא שלחץ הדם נמדד רק בבסיס וידוע שהפרוגנוזה טובה יותר אם לחץ הדם נמדד תוך המעקב. השאלה האם ניתן ליחס את העמידות החמורה לטיפול רק לערכי לחץ דם גבוהים נבדקה במחקר במודלים פרוספקטיביים ואיבדה את המובהקות לגבי שאלה זאת. מצד שני, יל"ד סיסטולי בדיד היה שכיח מאד בקרב אלו עם עמידות חמורה למרות הטיפול התרופתי ועם קשיות גדולה של העורקים. במחקרים קודמים נמצא שיל"ד סיסטולי בדיד קשור בסיכון CV לפחות כפול בהשוואה לאלו ללא יל"ד והסיכון הוא הגבוה ביותר בקרב אנשים קשישים יותר. בתיקנון לסוג זה של יל"ד לא נמצא כל שינוי משמעותי בפרוגנוזה ולכן ניתן להניח שיל"ד עם עמידות חמורה לטיפול משקף שלב מתקדם של היעדר תגובה לטיפול בגלל הפרעת ויסות נוירו-הורמונלית ואצירת נתרן. קיימות מספר ראיות שמניחות שקיום יל"ד עמיד לטיפול בפני עצמו הוא יותר חשוב מרמת לחץ הדם או איזונו בהקשר לתוצא ה – CV. השאלה העיקרית איך מתגברים על סוג זה של יל"ד נדונה בהרחבה וההצעה הראשונה שידועה לנו מזמן היא הוספת נוגד אלדוסטרון ומוזכרים גם התערבויות כמו דנרבציה סימפתטית כלייתית, גירוי הבארו- קולטנים ויצירת פיסטולה עורקית-ורידית.

 

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה