האם מדד איכות החיים הוא חזאי עצמאי בנשים להתפתחות של יל"ד?

תאריך: 06/05/2015

מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק האם מדד איכות החיים יכול להיות חזאי עצמאי להתפתחות של יל"ד. נכללו במחקר 970 אנשים משני המגזרים מתוך קהילה בניו יורק, בגיל ממוצע של 54.3 ללא יל"ד, סוכרת או מחלה קרדיו-וסקולרית. הנתונים הבסיסיים כללו משתנים סוציו-דמוגרפיים, אנתרופומטריים, לחץ הדם, גורמי סיכון התנהגותיים ומדדי איכות חיים כמו בריאות גופנית ונפשית לפי השאלון המקוצר SF-36. יל"ד הוגדר החל מ – 140/90 ממ"כ ומעלה או שימוש בתרופות נגד יל"ד במעקב. ההיארעות המצטברת של יל"ד במעקב של 6 שנים היתה 21.9%. בעיבוד נמצאו מספר משתנים בסיסיים בקורלציה עם ההיארעות של יל"ד כולל גיל, היקף המותניים, BMI ולחץ הדם הבסיסי בשני המגדרים. נמצאה גם קורלציה עם הפרעת גלוקוזה בצום, סיפור משפחתי של יל"ד ומדד איכות החיים הגופנית ב – SF-36 שהיה מובהק רק בנשים. רק ה – SF-36 הגופני נשאר עדיין חזאי מובהק ועצמאי (יחס הסתברות של 0.97 לכל שינוי ביחידה) להתפתחות יל"ד רק בנשים לאחר תיקנון רב-משתנים ללא קשר לגיל, מדדים אנתרופומטריים, לחץ הדם הסיסטולי הבסיסי, גורמי סיכון התנהגותיים ומשתנים נוספים.

Stranges S, Donahue RP. Health related quality of life and risk of hypertension in the community: prospective results from the Western New York health study. J Hypertens. 2015;33:720-6.

הערת פרופ' יודפת
תוצאות מחקר זה מעלות את ההשערה שמדדי איכות חיים יכולים להיות חזאים חזקים ועצמאיים לסיכון ליל"ד, לפחות בנשים מעל ומעבר לגורמי הסיכון הקלאסיים. לא ברור לחוקרים מדוע מדדי איכות החיים היו חזאים להתפתחות יל"ד רק בנשים והם משערים שיתכן והדבר קשור במיעוט גברים (רק 94) שנכללו במחקר ולא נתנו מספיק כוח סטטיסטי לעיבוד. מצד שני הם אינם יכולים לשלול הבדל בין שני המגדרים בדיווח על מדדי איכות החיים. נוסיף לזאת גם את שיטת מדידת לחץ הדם שנערכה במרפאה (אמנם 3 מדידות עוקבות) ולכן אני מפקפק מאד בנכונות המסקנות. נצטרך מחקר פרוספקטיבי ארוך-טווח עם שיעור דומה של אנשים משני המגדרים ושלחץ הדם ייבדק רק בניטורים אמבולטוריים.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה