יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך קשורים בנזק מוגבר לאברי מטרה ובסיבוכים קרדיו-וסקולריים בקרב אוכלוסייה רבת-קבוצות אתניות.

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 04/06/2015

מטרת המחקר במסגרת Dallas Heart Study שהוצג בכנס השנתי של החברה האמריקאית ליל"ד שהתקיים ביו יורק ב – 15-19 למאי 2015, היתה לבדוק את המשמעות הפרוגנוסטית של יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך בקרב האוכלוסייה הכללית בארה"ב. נכללו במחקר 3,027 אנשים מתוך מדגם ממחוז Dallas (54% שחורים, 49% נשים). לחץ הדם נמדד הן במרפאה והן בבית ע"י מכשירים אוסצילומטריים. מסת החדר השמאלי, רובד האאורטה הבטנית, ומהירות גל פעימת האאורטה נבדקו ע"י MRI בבסיס. השכיחות של יל"ד של החלוק הלבן (בבית מתחת ל – 135/85ממ"כ ובמרפאה שווה או מעל 140/90 ממ"כ) היתה 4.1%, יל"ד ממוסך (בבית שווה או מעל 135/85 ממ"כ ובמרפאה מתחת ל – 140/90 ממ"כ) היתה 19.2% ויל"ד קבוע (גבוה במרפאה ובבית) היתה 17.1%. לאחר תיקנון לגיל, מגדר, גזע ו – BMI היתה הגדלה של מסת החדר השמאלי באופן מובהק הן ביל"ד של החלוק הלבן והן ביל"ד ממוסך בהשוואה לנורמוטנסיביים (81,2, 82.4 לעומת 77.5 גרם למטר בריבוע בהתאמה). באופן דומה, חציון מהירות גל הפעימה האאורטלי עלה באופן מובהק ביל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך בהשוואה בנורמוטנסיביים (5.5, 4.4 לעומת 3.9 מטר/שניה) לאחר תיקנון לגיל, מגדר, גזע, עישון, BM וסוכרת. לעומת זאת יחס ההסתברות ברובד האאוטרטלי הבטני עלה באופן מובהק ביל"ד של החלוק הלבן אבל לא ביל"ד ממוסך בהשוואה לנורמוטנסיביים לאחר תיקנון לגיל, מגדר, עישון, BMI, GFR וצריכת אלכוהול. לאחר מעקב ממוצע של כ – 9 שנים עלה הסיכון לאירוע קרדיו-וסקולרי (תעוקת חזה בלתי יציבה, אוטם שריר ,לאחר PCI, CABG, CVA, TIA, רה-וסקולריזציה מוחית, אישפוז בגלל פרפור פרוזדורים או אי ספיקת לב ותמותה קרדיו-וסקולרית) באופן מובהק עם שני סוגי לחץ הדם לעומת נורמוטנסיביים. (יחס סיכון 2.94 ו – 2.99 בהתאמה).

Tientcheu DD, Ayers C, Das S. et al.  Target organ complications and cardiovascular events associated with masked hypertension and white coat hypertension: analysis from the Dallas heart study. J Am Soc Hypertens 2015;9(suppl 4):e1

הערת פרופ' יודפת
במרבית המחקרים האפידמיולוגיים לא נמצא שיל"ד של החלוק הלבן קשור בסיכון קרדיו-וסקולרי. באתר זה הבאתי בחודש הקודם (מאי) תוצאות מחקר שהראה שיל"ד של החלוק הלבן כמו יל"ד ממוסך קשור בעליית עובי האינטימה-מדיה של עורקי התרדמה והזכרתי פירסום קודם באתר זה שבו נמצא שבהשוואה לנורמוטנסיביים היה מדד מסת החדר השמאלי ביל"ד של החלוק הלבן גבוה יותר ומובהק, יחס E/A (היחס בין מהירות המילוי המוקדם של החדר– E לבין המאוחר – A. קשיות קיר החדר השמאלי מעלה את הלחץ הנגדי למילויו ומאיטה את מהירות המילוי המוקדם) היה נמוך יותר באופן מובהק והפרוזדור השמאלי היה גדול יותר באופן מובהק. תוצאות שני המחקרים האלו העידו שיל"ד של החלוק הלבן קשור בנזק לאברי מטרה. המחקר הנוכחי (שלא פורסם עדיין במלואו) הוא המחקר הראשון שאמנם הוא תצפיתי אבל מוכיח בעליל מה שידענו קודם רק על יל"ד ממוסך, שגם יל"ד של החלוק הלבן קשור לא רק בנזק לאברי מטרה (הגדלת מסת החדר השמאלי ועלייה ברובד הטרשתי ובקשיות העורקים) אלא גם בעלייה מובהקת באירועים הקרדיו-וסקולריים. תוצאות אלו מצדיקות את טענותיי כבר שנים שאין לסמוך על מדידות לחץ הדם במרפאה בלבד אלא יש לבצע מדידות מחוץ למרפאה כמו בבית או בניטור אמבולטורי במשך 24 שעות. אני עדיין נשאר בשאלה האם יש לטפל במצבים אלו והאם הטיפול בהם יוריד באופן מובהק את הפגיעה באברי מטרה ובסיכון הקרדיו-וסקולרי?

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה