מטרת העיבוד הנוכחי ממחקר SAFAR (Non Invasive Aortic ABPM for the Detection of Target Organ Damage ) שנערך ביוון, צרפת וסין היתה לאתר גורמי סיכון שקשורים בשונות של "לחץ הפעימה המוגבר" (הפער בין לחץ הפעימה ההיקפי לבין לחץ הפעימה באאורטה – Pulse pressure amplification) במשך היממה. נכללו 497 אנשים (גיל ממוצע 54, 56.7% גברים, 79.7% היפרטנסיביים). נבדק הדפוס של ההמודינמיקה העורקית ההיקפית והמרכזית במשך היממה ע"י מדידת לחץ הדם ההיקפי והמרכזי במשך 24 שעות, מדד האוגמנטציה ומהירות גל הפעימה. כל הפארמטרים הראו שונות במשך היממה. הדפוס של הירידה (dipping) בלחץ הדם בשינה ניצפה ב"לחץ הפעימה המוגבר", בלחץ הדם הסיסטולי ההיקפי והמרכזי, לבמוצע לחץ הדם ובמהירות גל הפעימה בעוד הדפוס של עלייה (rising –ערכים גבוהים יותר בשינה מאשר בערות) נצפה בלחץ הפעימה הברכיאלי, בלחץ הפעימה של האאורטה ובמדד האוגמנטציה. הגורמים שהיו קשורים באופן עצמאי בירידה פחותה ב"לחץ הפעימה המוגבר" בשינה היו: גיל מבוגר, קומה נמוכה, שימוש בתרופות ליל"ד וירידה בשינה בקשיות העורקים, בעוד שמגדר נשי, קיום של יל"ד, עלייה בהחזרת גל הלחץ בשינה, ירידה במהירות הדופק בשינה וממוצע לחץ הדם היו קשורים בירידה גדולה יותר בשינה של "לחץ הפעימה המוגבר."
Argyris AA, Nasothimiou E, Aissopou E, et al. Mechanisms of pulse pressure amplification dipping pattern during sleep time: the SAFAR study. J Am Soc Hypertens. Dec 13. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
"לחץ הפעימה המוגבר" מצביע על עלייה בלחץ הפעימה מהמרכז לעורקים ההיקפיים ונחשב כסמן חדש לסיכון ה – CV. במספר מחקרים נמצא שהוא עדיף על מדידת לחץ הדם כחזאי לתמותה ופגיעה באברי מטרה ומראה שונות גדולה בין אנשים. במחקרי "חתך" נמצא שהוא מושפע מסיכונים CV שניתנים לשינוי (יל"ד, דיסליפידמיה, סוכרת, התסמונת המטבולית ועישון) ואלו שלא ניתנים לשינוי (גיל ומגדר). גורמים אלו מווסתים את " לחץ הדם המוגבר" בהשפעתם על קשיות העורקים, התנגודת ההיקפית, מהירות הדופק ובעיקר על הגודל והזמן של החזרי גל הלחץ. לגורמים המודינמיים אלו יכולה להיות גם השפעה משולבת על ויסות לחץ הפעימה והגברתו. מספר חומרים וזואקטיביים משפיעים על "לחץ הפעימה המוגבר" ביניהם תרופות להורדת לחץ הדם. תוצאות המחקר הנוכחי מספקות לנו תובנה על הפיסיולוגיה והפתופיסיולוגיה של השונות במשך היממה של "לחץ הפעימה המוגבר" ובעיקר, את תופעת ירידת השינה שלו. לזקנה, למגדר, ליל"ד ולטיפול בתרופות ליל"ד יש השפעה חשובה על תופעה זאת. יש חשיבות לציין שמהירות הדופק והחזרת גל הלחץ מציגים ריתמוס במשך היממה שמשפיע על החלשת הירידה של "לחץ הפעימה המוגבר" בשינה. ממצא זה מעלה את ההנחה שבאנשים עם שונות גדולה יותר ב"לחץ הפעימה המוגבר" עם השפעה פוטנציאלית של תנודתיות גדולה יותר בגלי ההחזרה ניתן טוב יותר להעריך את לחץ הדם האאורטלי. יתרה מכך, העובדה שצעירים יותר היו קשורים לעלייה בשונות "לחץ הפעימה המוגבר" בעוד שטיפול תרופתי ביל"ד היה קשור בירידה מופחתת בשינה של "לחץ הפעימה המוגבר" יכולה לעזור להתמקד בתת אוכלוסיות מסויימות במחקרים עתידיים. יש להתייחס גם לעובדה שלחץ הדם במשך 24 שעות של האאורטה והשונות בלחץ הדם האאורטלי יעילים יותר מלחץ הדם הברכיאלי במשך 24 שעות ומלחץ הדם והשונות בלחץ הדם בזיהוי של פגיעה באברי מטרה (כמו LVH והפרעה דיאסטולית של החדר השמאלי). קיימת בהחלט אפשרות שמדדים אלו יכולים לייצג גורמי סיכון שניתנים לשינוי או יעדי טיפול למחקרים קליניים עתידיים תוך התמקדות על סוגים שונים של תרופות ליתר לחץ דם.