האם רק הורדה הדרגתית של לחץ הדם הסיסטולי בשינה מורידה את הסיכון ה – CV לעומת הורדה לחץ הדם בערות או במרפאה?

תאריך: 01/09/2018

מטרת המחקר הספרדי מהקבוצה של Hermida היתה לבדוק לאיזו הורדה הדרגתית בלחץ הדם כפי שנמדדת במרפאה או בניטור אמבולטורי בערות או בשינה יש את ההשפעה הגדולה ביותר על הורדת הסיכון ה – CV. במחקר נערכה הערכה פרוספקטיבית בקרב 19,078 אנשים עם טווח בין לחץ דם תקין ליל"ד שעברו בבסיס ABPM למשך 48 שעות ואח"כ כל שנה. במעקב חציוני של 5.1 שנים היו 2,311 אירועים שכללו 1,209 בתוצא הראשוני (שילוב של תמותה CV, אוטם שריר הלב, רה-וסקולריזציה כלילית, אי ספיקת לב ושבץ מוחי). ממוצע לחץ הדם הסיסטולי בשינה היה גורם הסיכון הכי מובהק לתוצא הראשוני (יחס סיכון של 1.29 לכל עלייה בסטיית התקן ללא כל קשר מובהק לערכי לחץ הדם במרפאה או במשך היום בניטור האמבולטורי). כל ירידה של סטיית תקן אחת בהורדה ההדרגתית של לחץ הדם הסיסטולי בשינה היתה קשורה בצורה מובהקת ביותר להיעדר כל אירועים CV (יחס סיכון של 0.75) ללא כל השפעה מובהקת של שינויים בלחץ הדם במרפאה או בערות במשך המעקב.

Hermida RCCrespo JJOtero A, et al; Hygia Project Investigators. Asleep blood pressure: significant prognostic marker of vascular risk and therapeutic target for prevention. Eur Heart J. 2018 Aug 10. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

זהו המחקר הראשון שבו מנקודת מבט מניעתית נמצא שהערכת השינויים בפרמטרים של ABPM תוך מעקב אחרי הירידה ההדרגתית בממוצע לחץ הדם הסיסטולי בזמן השינה (לקראת דפוס תקין יותר של dipping) קשורה באופן מובהק עם ירידה בסיכון ה – CV. הקשר בין הירידה הממוצעת של לחץ הדם הסיסטולי בשינה והירידה בתוצא ה – CV הוא מובהק בכל הרמות הממוצעות של לחץ הדם הבסיסי בטווח בין לחץ דם תקין ליל"ד. יחס הסיכון לתוצא ה – CV במונחים של לחץ הדם הסיסטולי המתוקנן שהושג בהערכה הסופית לכל משתתף נמצא גם כאשר ממוצע לחץ הדם הסיסטולי בשינה היה נמוך מהסף של 120/70 ממ"כ שמוצע לאבחנת יל"ד בזמן השינה במרבית ההנחיות (בהנחיות האמריקאיות האחרונות הסף הוא 115/65 ממ"כ). ממצא זה מעלה את השאלה האם הורדת לחץ הדם מתחת לסף זה תהיה יעילה בעיקר בחולי יל"ד עם סיכון גבוה. יתרה מכך, הורדה יחסית של לחץ בשינה נמוכה מ – 13% היתה קשורה בעלייה מובהקת בסיכון ה – CV. ממצא זה  מאפשר להשתמש בירידה היחסית בלחץ הדם בזמן השינה כמשתנה רציף כמדד חדש להערכת הסיכון ה – CV העתידי ולא רק במצב ה – dipping בפני עצמו (שנחשב כסף של 10% באופן שרירותי). ממצאי מחקר זה שבניגוד להנחיות אחרות הוא תוצאה של הפרויקט הפרוספקטיבי Hygia מצביעים: 1. שלחץ הדם הסיסטולי בשינה הוא הסמן הפרוגנוסטי המובהק ביותר לסיכון ה – CV, ללא כל קשר למשתנים הקונבנציונליים האחרים כמו עלייה בגיל, מין זכר, סוכרת, מחלת כליות כרונית והיסטוריה של מחלה CV קודמת. 2. לכן, יש להמליץ על ביצוע ABPM כדי לקבל את ממוצע לחץ הדם בשינה על מנת לאבחן יל"ד אמיתי וכדי להעריך את הסיכון ה – CV, והכי חשוב- 3. הורדת ממוצע לחץ הדם בשינה היא מניעתית והגנתית ומהווה מטרה חדשה להורדת הסיכון ה – CV מעל ומעבר לסף לחץ הדם במרפאה או בשעת היום. המלצה זאת היא יפה מאד אבל בחיי היום יום היא לא כל כך מעשית היות וגם אם נמצא שערכי לחץ הדם גבוהים בשינה עם וללא dipping השאלה המתבקשת היא אז מה שווים כל המעקבים לאחר מכן הן במרפאה והן בבית?

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה