האם לטיפול להורדת לחץ דם מבוסס- אמלודיפין וטיפול באטורבסטטין במינון נמוך יש השפעה ארוכת- טווח על הורדת שיעור התמותה בחולי יל"ד? עיבוד נוסף של ASCOT-BPLA.

תאריך: 01/09/2018

מטרת מחקר ההמשך ASCOT (The Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes Trial) שהוצג בכנס החברה הקרדיולוגית האירופית באוגוסט השנה היתה לבדוק את ההשפעה ארוכת הטווח של הטיפול מבוסס-אמלודיפין (הוספת פרינדופריל לפי הצורך) ביחד עם אטורבסטטין במינון של 10 מ"ג לעומת הטיפול מבוסס-אטנולול (הוספת דיורטיקה לפי הצורך) על התמותה מכל סיבה או התמותה ה – CV בחולי יל"ד רק מבריטניה (המחקר היה רב-מרכזי וכלל כמה מדינות) עם מעקב חציוני של 15.7 (9.7-16.4) שנים. החולים שנכללו בבסיס לזרוע הורדת לחץ הדם (BPLA) במחקר שפורסם בעבר היתה רמת הכולסטרול הכללית 250 מ"ג או פחות ושתי הקבוצות שהוקצו אקראית לטיפול מבוסס-אמלודיפין או מבוסס-אטנולול עברו הקצאה אקראית נוספת לטיפול או באטורבסטטין או בפלצבו כחלק מזרוע הורדת השומנים (LLA). מתוך 8,580 חולים בריטיים נפטרו 3,282 (38.3%) כולל 1,640 (38.4) שהוקצו לטיפול מבוסס-אטנולול ו – 1,642 (38.1%) נפטרו מתוך 4,305 חולים שהוקצו לטיפול באמלודיפין. מתוך 4,605 חולים שהוקצו בזרוע ה – LLA נפטרו 1,768 חולים שכללו 903 (39.5%) מ – 2,288 שהוקצו לפלצבו ו – 865 (37.3%) מתוך 2,317 שהוקצו לאטורבסטטין. מכל מקרי המוות, 1,210 (36.9%) נפטרו מסיבה CV. בקרב החולים שהיו בזרוע לחץ הדם לא נמצא כל הבדל מובהק בתמותה מכל סיבה בין סוגי הטיפול אם כי, היו פחות מקרי מוות באופן מובהק משבץ מוחי (יחס סיכון של 0.71) באלו שקיבלו טיפול מבוסס-אמלודיפין מאשר באלו שקיבלו טיפול מבוסס-אטנולול. לא נמצאה כל אינטראקציה בין ההקצאה לטיפול בזרוע לחץ הדם ובזרוע שומני הדם. מצד שני, נמצאו פחות מקרים באופן מובהק של תמותה CV (יחס סיכון של 0.79) בקרב 3,975 חולים שלא טופלו באטורבסטטין וקיבלו טיפול מבוסס-אמלודיפין לעומת הטיפול מבוסס-אטנולול (האינטראקציה בין בין שני סוגי הטיפול ביל"ד וההקצאה לטיפול באטרבסטטין  או ללא טיפול היתה מובהקת). תמותה CV נמוכה יותר ומובהקת נמצאה בקבוצה שטופלה באטורבסטטין בחולים שהוקצו לטיפול בסטטין מאשר אלו שהוקצו לפלצבו.

 

Gupta A, Mackay J, Whitehouse A, et al. Long-term mortality after blood pressure-lowering and lipid-lowering treatment in patients with hypertension in the Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes Trial (ASCOT) Legacy study: 16-year follow-up results of a randomized factorial trial. Lancet 2018; Aug 26: [Epub ahead of print].

הערת פרופ' יודפת

הממצאים במחקר הנוכחי מראים שקיימת השפעה ארוכת-טווח על התמותה ע"י טיפול מבוסס-חסם תעלות הסידן והורדת שומני הדם עם סטטין: החולים שקיבלו טיפול מבוסס-אמלודיפין סבלו פחות מתמותה בגלל שבץ מוחי והחולים שטופלו באטורבסטטין סבלו פחות מתמותה CV כ -10 שנים לאחר שהמחקר הסתיים. יש לציין שבעיבוד משני לתופעות הלוואי תוך שלב הסמיות במחקר לא נמצא כל הבדל בבעיות בשרירים ובתיפקוד המיני של הגברים בין הטיפול באטורבסטטין לבין הפלצבו והפרעות בשינה היו נמוכות יותר במטופלי האטורבסטטין. בניגוד לכך, בתקופת השלב ללא סמיות ללא אקראיות היה שיעור התלונות על כאבי שרירים גדול באופן מובהק באלו שטופלו בסטטין. יש לציין, שהטיפול באטורבסטטין בחולי יל"ד עם רמה נמוכה יחסית של כולסטרול היה קשור בהורדת שיעור אוטם שריר הלב ללא תמותה ותמותה CV במעקב של 3 שנים. תוצאות אלו נשארו בחלק מהחולים גם כעבור כ – 16 שנים של מעקב. המחקר עצמו הופסק מוקדם בגלל תוצאות חיוביות שקשורות בטיפול באטורבסטטין. תוצאות עיבוד משני שכללו שלב ללא סמיות וללא אקראיות הראו שההפרעות בשרירים אינן שכיחות יותר ע"י טיפול באטורבסטטין בהשוואה לפלצבו בשלב הסמיות והן גבוהות יותר בשלב ללא סמיות שמניחות שזאת תגובה נפשית לטיפול בסטטין. בתוכנית דומה במחקר ALLHAT שבו הוקצו חולים לטיפול ביל"ד ותת קבוצה שסבלה מהיפרכלוסטרולמיה הוקצתה אקראית לפרבסטטין או לטיפול רגיל לא נמצאה כל השפעה לטובה ע"י הטיפול בסטטין. מצד שני, תוצאות ASCOT הם בהסכמה עם תוצאות מחקרי סטטינים גדולים כמו 4S, CARE, LIPID ו – PROSPER שבכולם הוצגו תוצאות טובות על היעילות של הטיפול בסטטינים על התחלואה או התמותה ה – CV.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה