האם השתתפות בקרב מעלה את הסיכון ליל"ד ופציעה בקרב מגבירה עוד יותר את הסיכון?

תאריך: 01/03/2020

מטרת המחקר היתה לבדוק האם להשתתפות בקרב ובעיקר פציעה יש השפעה ארוכת-טווח על עלייה בסיכון ליל"ד דרך תגובות דלקתיות, דחק נפשי והתנהגויות בריאותיות. הנתונים נלקחו מ – Millennium Cohort Study ומסד הנתונים של המחלקה לטראומה של משרד ההגנה האמריקאי. נכללו במדגם 38,734 משתתפים, מהם 50.8% היו בפריסת הכוחות אבל לא השתתפו בקרב, 48.6% היו גם בפריסת הכוחות וגם השתתפו בקרב ו – 0.6% מהם נפצעו. ההסתברות לפתח יל"ד באלו שהשתתפו בקרב אבל לא נפצעו היה 1.28 (מובהק) ואלו שנפצעו היה 1.46 (מובהק) בהשוואה לאלו שהיו בפריסת הכוחות אבל לא השתתפו בקרב. בנוסף, גם הפרעות אחרות היו קשורות בהסתברויות גדולות ומובהקות לפתח יל"ד: 1.21 בשינה פחות מ – 4 שעות, 1.16 בשינה בין 4-6 שעות, 1.54 בהפרעת דחק פוסט-טראומטית, 1.77 במשקל עודף ו – 2.77 בהשמנה.

 

Howard JTStewart IJKolaja CA, et al. Hypertension in military veterans is associated with combat exposure and combat injury. J Hypertens. 2020 Jan 27. [Epub ahead of print]

 

הערת פרופ' יודפת

 

חיילים שהשתתפו בקרב ואלו שנפצעו היו בהסתברות גדולה יותר פי 28 ו – 46% מאשר חיילים שלא השתתפו בקרב  לפתח יל"ד לאחר תיקנון לגורמים דמוגרפיים, נפשיים והתנהגותיים. ניתן ליחס את ממצאי המחקר לעלייה בהפעלה מוגברת של ההורמונים הנוירו-אנדוקריניים בחשיפה למצבי דחק כולל קרב. הפעלה חוזרת של הציר היפותלאמוס- יותרת המוח-אדרנל בחשיפה למצבי דחק יוחסה ליצירה כרונית של ציטוקיניים דלקתיים שתורמים לעלייה בלחץ הדם. הממצא של הסיכון המוערך ליל"ד באלו שנפצעו בקרב היה ב – 46% גבוה מחיילים שלא נחשפו לקרב. ממצא זה יכול לנבוע מקסקדה דלקתית שמופיעה לאחר פציעה טראומטית שמוליכה ליצירת ציטוקינים פרו-דלקתיים. הפעלה כזאת של מערכת החיסון יכולה ליצור מצב דלקתי חמור יותר שקשור גם ביל"ד. אחת המסילות שבה חשיפה לדחק יכולה לפעול היא ע"י התפתחות בעיות נפשיות כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית. בעיבוד נמצא שהפרעה זאת גורמת לסיכון מוגבר של 54% ליל"ד בהשוואה לאלו ללא הפרעה זאת. הממצאים הראו שגורמי בריאות נפשיים מחלישים חלקית את עוצמת תרומת החשיפה לקרב לסיכון להתפתחות יל"ד. מגבלות המחקר הן שהנתונים על התפתחות יל"ד התבססו על דיווחים בלבד, ששיעור הנפצעים היה קטן ואיבוד המעקב בחלק מהמשתתפים. מעניין אם מחקר בכיוון זה בוצע גם בארץ.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה