האם מחקר רב-משתתפים תומך בהנחיות 2017 ACC/AHA שלחץ הדם שווה או מעל 130/80 ממ"כ במרפאה קשור בסיכון CV?

תאריך: 29/07/2019

מטרת המחקר שבוצע בנתוני  Kaiser Permanenteבארה"ב היתה לבדוק האם הקשר בין לחץ הדם הסיסטולי שנמדד במרפאה במכשיר אוסצילומטרי לבין התוצא ה – CV תומך באחד משני ספי אבחנה: שווה או מעל 140/90 ממ"כ או שווה או מעל 130/80 ממ"כ. העיבוד הרב-מישתנים שנערך בנתוני 1.3 מיליון מבוגרים באוכלוסיית רפואה כללית נועד לבדוק השפעת יל"ד סיסטולי ודיאסטולי על התוצא המשלבי של אוטם שריר הלב, שבץ מוחי איסכמי ודימומי במשך 8 שנים. העיבוד כלל תיקנון למאפיינים דמוגרפיים ומצבים שקיימים ביחד. בעיבוד נמצא שיל"ד סיסטולי ודיאסטולי כל אחד בנפרד הם חזאים לאירועים ה – CV. במודלים של הישרדות נמצא שלחץ סיסטולי שווה או מעל 140 ממ"כ היה קשור ביחס סיכון מובהק של 1.8 ולחץ דיאסטולי שווה או מעל 90 ממ"כ ביחס סיכון מובהק של 1.6 היו חזאים עצמאיים לתוצא המשלבי. תוצאות דומות נמצאו לגבי סף נמוך יותר של יל"ד (שווה או מעל 130/80 ממ"כ) ועם לחצי הדם הסיסטולי והדיאסטולי כחזאים גם ללא ספי יל"ד. עקומת J שנמצאה ביחס בין לחץ הדם הדיאסטולי והתוצאים מוסברת לפחות בחלקה ע"י הגיל ומישתנים אחרים ובהשפעה הגדולה יותר של הלחץ הסיסטולי בקרב אנשים שנמצאים ברבעון הנמוך ביותר של לחץ הדם הדיאסטולי.

Flint ACConell CRen X, et al. Effect of systolic and diastolic blood pressure on cardiovascular outcomes. N Engl J Med. 2019;381:243-251.

הערת פרופ' יודפת

בעיבוד הנוכחי נמצא שיל"ד דם סיסטולי ויל"ד דיאסטולי כל אחד בנפרד הוא חזאי לתוצא ה – CV למרות שהשפעת הלחץ הסיסטולי היא גדולה יותר. הקשר בין הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי והתוצא ה – CV לא השתנה ע"י בחירת הסף (שווה או מעל 140/90 ממ"כ לעומת שווה או מעל 130/80 ממ"כ) ממצא שתומך בהנחיות 2017 ACC/AHA שהושפעו מתוצאות מחקר SPRINT. נמצא גם שהופעת עקומת J מוסברת לפחות בחלקה בקשר לגיל ולמישתנים אחרים. בנוסף, נמצא שללחץ הסיסטולי יש השפעה גדולה יותר בקבוצת המשתתפים שלחץ הדם הדיאסטולי שלהם הוא נמוך יותר – ממצא שעליו דווח גם בעבר. יש לציין ששיעור השכיחות של מחלה כלילית באוכלוסייה שנבדקה היה נמוך ולכן לעקומת J יכולה להיות חשיבות גדולה יותר באלו עם מחלה כלילית או באלו עם הפרעות מיקרוצירקולטוריות באברי מטרה. ההתייחסות בשנים האחרונות רק ליל"ד סיסטולי אינה מוצדקת למרות שיש  לו השפעה גדולה יותר מאשר הלחץ הדיאסטולי ולכן יש להתייחס גם לדיאסטולי. חסרונו הגדול של המחקר הנוכחי הוא בעיבוד רטרוספקטיבי של ממצאים רוטיניים במרפאה אמנם, עם מספר רב של מדידות בזמן המעקב. הדבר שהכי מפריע לי שכמעט כל המחקרים שאני מביא כאן מבוססים אך ורק על מדידות במרפאה במכשיר אוסצילומטרי אוטומטי שאולי מנטרל את תופעת החלוק הלבן אבל אינו מתייחס ליל"ד ממוסך ולא ליל"ד בלילה. אנחנו מתייחסים עדיין ליעד הורדת לחץ הדם נמוך מ – 130/80 במדידות בבית ולסף של 120/70 ממ"כ למדידות בשינה. קיימת גם הצעה להוריד את סף הלילה ל – 115/75 ממ"כ ודרושים עוד מחקרים על מנת להגיע לערך הנמוך ביותר של לחץ הדם בבית וב – ABPM להקטנת הסיכון ה – CV במינימום של תופעות לוואי.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה