האם שונות (וריאביליות) בלחץ הסיסטולי והדיאסטולי קשורה בסיכון להיארעות גדולה יותר של אי ספיקת כליות סופנית?

תאריך: 03/09/2019

מטרת המחקר שבוצע בקוריאה היתה לבדוק את השפעת השונות בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי כאחד הגורמים המכריעים לאי ספיקת כליות סופנית. במחקר שנערך תוך השנים 2009-2010 נכללו 8,199,089 משתתפים מתוך הביטוח הרפואי הלאומי שהיו ללא מחלת כליות סופנית ועברו מבחני בריאות במשך 3 שנים ויותר בין 2005 ל – 2010 עם מעקב עד 2017. בוצעו 3 שיטות של בדיקות לשונות. התוצא הראשוני היה התפתחות של אי ספיקת כליות סופנית שהוגדרה ע"י הקוד של המחלה הרלבנטית והתחלת טיפול תחליפי לכליות. נמצאו 16,567 מקרים של אי ספיקת כליות סופנית במעקב חציוני של 7.9 שנים. הרבעון העליון של הלחץ הסיסטולי או הדיאסטולי היו קשורים בהיארעות גדולה יותר של אי ספיקת כליות סופנית בהשוואה ל – 3 הרבעונים הנמוכים יותר. שיעור ההיארעות היה מוגבר בשילוב השונות הסיסטולית עם הדיאסטולית. ההיארעות הגדולה של אי ספיקת הכליות הסופנית נמצאה בקרב חולי יל"ד שלא היו מאוזנים למרות טיפול. מממצאים אלו היו חיוביים בכל 3 שיטות בדיקת השונות ובעיבודי רגישות.

Bae EH, Lim SY, Han KD, et al. Association between systolic and diastolic blood pressure variability and risk of end stage renal disease. Hypertension. Aug 19. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

בשנים האחרונות קיימים דיווחים מצטברים שמראים שקיים קשר בין שונות בלחץ הדם לבין התוצא ה – CV ודמנציה. במחקר הנוכחי נמצא לראשונה שגם השונות הסיסטולית וגם השונות הדיאסטולית קשורות בהתפתחות עתידית באי ספיקת כליות סופנית וכל כמה שהשונות היתה גבוהה יותר כך גובר הסיכון. המנגנון שקשור בממצא זה אינו ברור לגמרי ובאחד המחקרים נמצא שהשונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור קשורה בתנגודת וסקולרית בכליות שמשפיעה על התיפקוד הכלייתי והפרשת חלבון. הצעה נוספת שנמצאה במודל של חיות קושרת את השונות בלחץ הדם (ללא כל קשר לרמת לחץ הדם) בהפרעה לתיפקוד האנדותל ע"י עיכוב של יצירת ה – NO, הגברת יצירת ניאו-אינטימה והתפתחות טרשת עורקים. השונות תורמת גם לעלייה בפעילות הסימפתטית שתורמת ל-התקדמות של יל"ד ומחלת כליות. בנוסף, פעילות סימפתטית גדולה יכולה לפגוע בכלי הדם בכליות ע"י שגשוג של תאי שריר חלק ופיברובלסטים בקיר כלי הדם, בהפחתת זמינות ביולוגית של NO וכתוצאה התכווצות כלי הדם בכליות, ירידה בזרימת הדם והחמרה בנזק לכליות. ההסברים יפים מאד אבל היות המחקר תצפיתי אינו מאפשר לקבוע סיבתיות ולכן אין לשלול שהפגיעה בכליות גורמת לשונות גדולה יותר בלחץ הדם.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה