מטרת המחקר הרטרוספקטיבי שבוצע במרכז רפואי בודד בסין היתה לבדוק השפעת ARBs/ACEis על 126 חולי COVUD-19 מ – 5 לינואר ועד 22 לפברואר 2020 בהם 43 חולי יל"ד שטופלו במעכבי RAS ו – 82 בתרופות ממשפחות אחרות. לבקרה נבחרו 125 חולים מתוקננים לגיל ומגדר ללא יל"ד. בנוסף, נתונים על 1,942 חולי יל"ד שהתקבלו לאותו מרכז רפואי לפני פרוץ המחלה מ – 1 לנובמבר ועד 31 לדצמבר. נאספו נתונים אפידמיולוגיים, דמוגרפיים, קליניים ומעבדתיים להשוואה בין הקבוצות. תדירות השימוש במעכבי RAS בחולי יל"ד היה דומה בין חולי יל"ד עם וללא COVID-19. לחצי הדם היו דומים בין חולי יל"ד עם CONID-19 שטופלו במעכבי RAS לבין אלו שטופלו במשפחות של תרופות אחרות. אבל, בקרב מעכבי RAS נמצאו ערכים נמוכים ומובהקים של CRP ו – Procalcitonin מאשר המטופלים ללא טיפול זה. יתרה מכך, שיעור החולים הקריטיים היה נמוך (9.3 % לעומת 22.9%) וגם שיעורי התמותה היו נמוכים יותר (4.7% לעומת 13.3%) במטופלי מעכבי RAS בהשוואה למטופלים בתרופות שאינן מעכבי RAS אבל הבדלים אלו לא הגיעו למובהקות סטטיסטית.
Yang G, Tan Z, Zhou L, et al. Effects Of ARBs And ACEIs On Virus Infection, Inflammatory Status And Clinical Outcomes In COVID-19 Patients With Hypertension: A Single Center Retrospective Study [published online ahead of print, 2020 Apr 29]. Hypertension.
הערת פרופ' יודפת
הממצא העיקרי של דיווח זה הוא שהטיפול במעכבי RAS גם ללא הוספת הסיכון לזיהום ע"י SARS-COV-2 היה טוב יותר בהורדת את רמת ה – CRP וה – procalcitonin בחולי COVID-19 בהשוואה לתרופות ממשפחות אחרות. ממרכז זה דווח ש – 27.2% שהתקבלו למרכז הרפואי בגלל COVID-19 סבלו מיל"ד קודם עם גיל ממוצע של 67 וגם במחקר זה נמצא שיל"ד הוא גורם סיכון קריטי לתוצא קליני רע בחולים אלו. ממצא זה נתמך גם ע"י תוצאות בדיקות מעבדה בעליית סמנים דלקתיים כמו hs-CRP ו – procalcitonin ממצאים שמעלים את ההנחה שתגובה דלקתית בלתי מווסתת תורמת לממצאים אלו. ידוע שיל"ד יכול להפעיל תגובת עלייה בציטוקינים הדלקתיים. AII הוא פפטיד שמפעיל את RAS שהוא אחד מהמערכות שמעורבת בפתופיזיולוגיה של יל"ד. לכן, לא מפתיע שטיפול במעכבי RAS יכול להוריד את ייצור ה – AII ולהעלות את הביטוי של ACE2 שמוריד את היצירה של ציטוקינים דלקתיים. דווח שכמות הציטוקינים הדלקתיים שמופרשים בחולי COVID-19 כמו TNF אלפה הוא גבוה בשיעור ניכר באלו שמאושפזים בטיפול נמרץ בהשוואה למטופלים "רגילים". ניתן להניח שטיפול במעכבי RAS יהיה אחד הטיפולים שיומלצו לחולי COVID-19 במידה ויתקבלו ממצאים ממחקרים אקראיים ומבוקרים שהטיפול בהם בחולים אלו ישפר ללא שיעור את התחלואה והתמותה ממחלה זאת. אמנם חוקרים אלו לא מצאו הבדל מובהק ברמת קולטני IL-6 בין מטופלי מעכבי RAS ומטופלי תרופות אחרות ליל"ד בהורדת רמת ציטוקין זה אבל, שילובם ביחד עם מעכב הקולטן ל – IL-6 יכול להיות עם השפעה סינרגיסטית על הורדת הציטוקינים הדלקתיים בחולי יל"ד במחלה זאת. מובן, שמגרעתו של מחקר זה בהיותו רטרוספקטיבי ועם מעקב קצר. נקוה שבמחקרים עתידיים שיתפרסמו עד כמה שאפשר בקרוב יחסית נוכל לקבל תשובה האם לטיפול במעכבי RAS יש השפעה חיובית לטובת חולי COVID-19 אבל לפחות נוכל לקבל את התוצאות החלקיות שמעידות שלתכשירים אלו אין כל השפעה לרעה על התחלואה והתמותה של מחלה זאת.