האם עלייה במשקל מהתבגרות לבגרות המוקדמת קשורה בסיכון ליל"ד וסוכרת?

תאריך: 30/07/2020

מטרת המחקר הסיני-שוויצרי היתה לבדוק את השפעת השינוי במשקל מגיל ההתבגרות ועד לבגרות המוקדמת על הסיכון ליל"ד וסוכרת.

נכללו 4,454 מתבגרים בגיל 12-19 מקרב US National Longitudinal Study of Adolescent Health (1994-1995) מארה"ב שעברו מעקב עד לבגרות המוקדמת (בגיל 25-32 בשנים 2007-2008). לאחר מעקב חציוני של 13 שנים נמצא שעודף משקל בשני הגילאים (מספר 1,077, 24.2%) היה קשור בסיכון מוגבר ומובהק של יל"ד (יחס סיכון של 3.72) וסוכרת (יחס סיכון של 3.32) בהשוואה למתבגרים ומבוגרים צעירים (מספר,328, 29.8%) עם משקל תקין. משקל תקין בהתבגרות אבל משקל עודף בבגרות המוקדמת היה קשור עם סיכון נמוך יותר ומובהק ליל"ד (2.49) לסוכרת (1.59). בניגוד לכך, הסיכון ליל"ד (1.37 מובהק) וסוכרת (1.65 מובהק) היה נמוך אצל אותם משתתפים (66 , 1.5%)עם משקל עודף בהתבגרות אבל עם משקל תקין בבגרות המוקדמת.

Zhao M, Bovet P, Xi B. Weight Status Change From Adolescence to Young Adulthood and the Risk of Hypertension and Diabetes Mellitus. Hypertension. 2020;76(2):583-588.

הערת פרופ' יודפת

במחקר הנוכחי נמצא שמשקל עודף בבגרות המוקדמת קשור בסיכון גבוה יותר ליל"ד ולסוכרת ללא כל קשר למשקל תקין או עודף בהתבגרות. בצורה הפוכה, לא נראה שאלו עם משקל עודף בהתבגרות אבל עם משקל תקין בבגרות המוקדמת נמצאים בסיכון מוגבר ליל"ד וסוכרת. מצד שני, משתתפים מעטים עברו ממשקל עודף בהתבגרות למשקל תקין בבגרות המוקדמת. ממצא זה מדגיש את הקושי לאיזון המשקל עם העלייה בגיל. על ממצאים דומים שמשקל עודף בהתבגרות מעלה את הסיכון ה – CV קצר המועד וארוך המועד כולל יל"ד וסוכרת דווח גם במחקרים קודמים. במטה-אנליזה קודמת דווח שעליה בסטיית תקן 1 ב- BMI בין מתבגרים (בגיל שווה או מעל 12) ובבגרות מעלה את הסיכון ליל"ד באופן מובהק ליל"ד (יחס סיכון של 1.29) וסוכרת (יחס סיכון של 1.70) בבגרות. מצד שני, מעט מחקרים עסקו בהשפעת על יל"ד של שינוי במשקל מילדות או מהתבגרות לבגרות. לדוגמא, במחקר International Childhood Cardiovascular Cohort  (6,328 משתתפים) נמצא שגם עלייה במשקל וגם משקל עודף קבוע מילדות לבגרות מעלה את הסיכון ליל"ד בבגרות. בניגוד לכך, הסיכון ליל"ד בבגרות לא עלה בקרב ילדים עם משקל עודף שעברו למשקל תקין בבגרות. האפשרויות למנגנון הביולוגי שקשור בין משקל עודף לסיכון ליל"ד וסוכרת בבגרות הן צריכה מוגברת של מלח וסוכר, הפרעה מטבולית (כמו עלייה בתנגודת לאינסולין), עלייה ברמת הגלוקוזה בדם ולחץ דם גבוה, וכן חשיפה ממושכת לתגובה דלקתית תלוית-השמנה. הרחבת רקמת השומן הוויסצרלית יכולה לעורר דלקת בדרגה נמוכה עם הסיכון ליל"ד וסוכרת מסוג 2. משקל עודף במתבגרים קשור במספר הפרעות מטבוליות, משקל עודף מתמיד מהתבגרות לבגרות יכול להיות קשור עם נזקים מטבוליים ארוכי-טווח כולל התקדמות של תאי ביטא והפרעות תאיות אחרות בבגרות. בניגוד לכך, אלו עם משקל עודף בהתבגרות אבל משקל תקין בבגרות נחשפים כנראה פחות או בכלל לא לסיכון ה – CV בבגרות. המגרעות של המחקר הן שלא ניתן להבדיל בין שני סוגי הסוכרת בבגרות המוקדמת, שהגיל במעקב היה עדיין צעיר ולכן ניתן לצפות לשכיחות נמוכה של 3 מצבי הבריאות בטווח של גיל זה, השימוש ב – BMI לקביעת משקל עודף ולא מדדים אחרים כמו היקף המותניים, מסת השומן וכו' ואין נתונים על יל"ד והטיפול בו במתבגרים.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה