האם יש להפסיק את הטיפול התרופתי ביל"ד בקשישים?

תאריך: 30/07/2020

מטרת העיבוד במסגרת Cochrane Systematic Review – Intervention Version היתה לבדוק האם הפסקת הטיפול התרופתי ביל"ד בקשישים מעל גיל 50 הוא ישים ולהעריך את השפעת ההפסקה של הטיפול על התמותה, התוצא ה – CV, על לחץ הדם ועל איכות החיים.

נכללו בהערכה מחקרים אקראיים ומבוקרים בהם הופסק הטיפול או נמשך והאם המשתתפים גרים בקהילה עם שירותי בריאות ובתי חולים. נבדקה לא רק הפסקת הטיפול התרופתי אלא גם הפחתת המינון. התוצא הראשוני כלל: תמותה, אוטם שריר הלב והתפתחות של תגובות בלתי רצויות מהתרופות. התוצא השניוני כלל: לחץ הדם, אישפוזים, שבץ מוחי, הצלחה בהפסקת הטיפול נגד יל"ד, איכות החיים ונפילות. נכללו בעיבוד 6 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם משך בין 4 שבועות ל – 56 שבועות. במטה-אנליזה נמצא שיחס הסיכון המובהק של הפסקת הטיפול התרופתי היה 2.08 בהשוואה להמשך הטיפול התרופתי (ודאות נמוכה לראייה), יחס הסיכון לאוטם שריר הלב היה מובהק (1.86 עם ודאות של ראייה נמוכה מאד), ולשבץ מוחי היה מובהק (1.44 עם ודאות לראייה נמוכה). לחץ הדם היה גבוה באופן מובהק יותר בקבוצת הפסקת הטיפול (סיסטולי ב – 9.75 ממ"כ ודיאסטולי ב – 3.5 ממ"כ). לא ניתן לבצע מטה-אנליזה לתופעות הלוואי אבל לא נראה שהפסקת הטיפול העלתה את הסיכון לתופעות הלוואי או גרם לרזולוציה שלהם. מחקר אחד דיווח על יחס סיכון מובהק של 0.63 לאישפוז בהפסקת הטיפול לעומת המשכו (ודאות ראייה נמוכה). לא נמצאו דיווחים על נפילות. בין 10.5% ל – 33.3% בקבוצת הפסקת הטיפול לבין 9%-15% בקבוצת ההמשך נמצאה עלייה בלחץ הדם או קריטריונים קליניים אחרים (שהוגדרו מראש במחקרים) שהצריכו התחלת הטיפול מחדש או הוצאה מהמחקר. מקורות ההטייה כללו דיווח סלקטיבי (הטיית דיווח), היעדר סמיות והטיית והערכת התוצא (הטיית גילוי), נתוני תוצא בלתי מושלם (הטיית שחיקה) והיעדר סמיות של המשתתפים (הטיית ביצוע).

Withdrawal of antihypertensive drugs in older people

Cochrane Systematic Review – Intervention Version published: 10 June 2020

https://doi.org/10.1002/14651858.CD012572.pub2

הערת פרופ' יודפת

ראשית עלי לציין שהגדרת קשיש מגיל 50 ומעלה במטה –אנליזה הנוכחית מתייחסת גם לאנשים במלוא אונם שפעילים גופנית ונפשית ולכן כבר קביעת גיל זה חוטאת לפי דעתי היות וקשישים מוגדרים ברוב המחקרים ובהנחיות מגיל 65 ומעלה. כאשר קראתי את הכותרת של המטה-אנליזה חשבתי שהיא מתייחסת לגילאים מעל 80 שלרובם הגדול יש מחלות נלוות. לכן לא התפלאתי שמסקנות החוקרים היו שלא נמצאה כל ראייה להשפעת השפעת הטיפול התרופתי לעומת המשכו ליל"ד ולמחלה CV. הראיות היו חלשות או חלשות מאד בעיקר בגלל מחקרים קטנים ועם מעט אירועים. מחברי המטה-אנליזה ממליצים לכן על הצורך במחקרים עתידיים שמתרכזים באוכלוסיות בהם קיימת אי בהירות על היחס תועלת/סיכון כמו אלו עם שבריריות, גיל מבוגר יותר ואלו שנוטלים תרופות רבות ולבדוק תוצאים קליניים חשובים כמו נפילות, איכות חיים ותופעות לוואי מהטיפול התרופתי. באחד המחקרים שפורסמו לאחרונה לא נמצא שלהפסקת הטיפול התרופתי ביל"ד היתה השפעה כל שהיא על הקוגניציה ואפילו העלתה כנראה את הסיכון לדמנציה.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה