adi בדיקות סקר ליתר לחץ דם- ופרויקט " במאי מתרכזים במדידות" – הגיע הזמן לפצח את פרדוקס יתר לחץ הדם!

מאת: ד"ר עדי לייבה
יו"ר, החברה הישראלית ליתר לחץ דם
תאריך: 07/05/2017

כמו כל בני האדם, גם אנו הרופאים והחוקרים מתחלקים לאופטימיסטים הבלתי נלאים ולאילו שהם מעט יותר חשדניים.

האופטימיסטיים בטוחים שפתרנו את אתגר יתר לחץ הדם. NHANES העדכניים מארה"ב מראים עלייה במודעות מ 51% בשנות ה-70 המאוחרות (כלומר אחד מכל 2 היפרטנסיביים לא ידע שהוא חולה!) לכמעט 83% כעת.

גם אחוזי המטופלים וחשוב מכך, אחוזי המאוזנים עלה למעל 50% (51.8%)  מ-10% בלבד (עשרה אחוזים!!!) ב-NHANES הראשונים.

ההצלחה כה רבה עד שה-Healthy People 2020 initiative העלה את הרף מ-50% איזון (שכבר הושג) לרף חדש ל 2020 של 61.2% מאוזנים.

Jaffe וחבריו מארה"ב דיווחו על 60%-80% איזון לחץ דם בזכות יוזמות הכוללות העלאת מודעות המטפל לכל מדידה הנרשמת בגיליון האלקטרוני שאינה תקינה, קיום רשם יל"ד – hypertension registry – שיפור הנוחות של מדידות לחץ דם והגברת השימוש בתרופות משלב.

בארץ קופות החולים אשר הכניסו את מדידות לחץ הדם למערכת התיגמולים והסנקציות של "מדדי איכות" מדווחות על שיעורי איזון פנטסטיים.

לכאורה יש גם את כל הכלים לאזן מעל  90% מהחולים – ישנן מעל 125 תרופות מ 8 קבוצות שונות, יותר מ 20 תרופות משלב בכדור אחד, רובן ככולן גנריות במחיר שווה לכל נפש.

עד כאן האופטימיות. כעת – למציאות…

שכיחות יתר לחץ דם בעולם ( ומן הסתם גם בארץ) עולה. בארה"ב 30% מהאנשים מעל גיל 18 סובלים מיתר לחץ דם. הסיבות רבות- עלייה בתוחלת החיים, עלייה בהשמנה, עלייה בשרידות של חולים עם יל"ד, וכנראה גם סיבות נוספות- שאותן אנו מבינים פחות. כלומר ישנה גם עלייה ביל"ד שאינה קשורה להשמנה או עלייה בתוחלת החיים.

גם בילדים, צעירים ומתבגרים- אנו רואים יותר ויותר יתר לחץ דם. צעירים אילו, בעבודות שפירסמנו, הינם בסיכון יותר מפי 3 לתמותה בגיל צעיר משבץ מוחי בהשוואה לצעירים שלא אובחנו עם יל"ד.

למי שמתעניין בבריאות הציבור ובעומס התחלואה העולמי, יתר לחץ דם זינק למקום הראשון בסיבות לתחלואה עולמית (Lancet 380:2224-2260,2012). ישנה עלייה דרמטית ביתר לחץ דם בארצות המתפתחות שצפויות לעלות את השכיחות ב 80% ב2025- כלומר עלייה הדרגתית מ 639 מיליון ל 1.15 ביליון. (בעולם כולו אנו צופים 1.56 ביליון).

זהו הפרדוקס – עלייה בתחלואה (וכמובן עלייה בסיבוכים: שבץ מוחי, דמנציה וסקולרית, אי ספיקת לב, מחלת לב איסכמית, אי ספיקת כליות ודיאליזה ומחלה טרשתית בגפיים) למרות עלייה ביכולות הטיפוליות.

אצלנו, ליתר ביטחון, אין רשם יתר לחץ דם, וקשה באמת לדעת- מבין המאובחנים והמטופלים- כמה מאוזנים. איננו יודעים מה הקצב שבו מושג איזון, למרות שישנן עדויות רבות לכך שישנה חשיבות לאיזון מהיר יחסית ( תוך 6 חודשים מהאבחנה). העובדה שיתר לחץ דם מככב ב"מדדי האיכות" לא תרמה בהכרח לאיזון טוב יותר של יל"ד, אבל הביאה לכך שערכים גבוהים מדווחים בפחת, וערכים "בגדר הנורמה" מדווחים ככל הנראה ביתר.

אבל גרוע מכך, מכיוון שאנחנו בטוחים ש "מצבנו מעולם לא היה טוב יותר" – אין בדיקות סקר ליתר לחץ דם. איננו יודעים מה שיעור הלוקים בקדם יל"ד ומה שיעור הלוקים ביל"ד, אין אנו יודעים האם ישנה שונות באיזורים גאוגרפיים שונים או במוצאים שונים (ואולי איננו רוצים לדעת מה מצב איזון יתר לחץ הדם בספר, בפריפריה, או בקרב מיעוטים).

בארה"ב יש נתונים גם על שונות אתנית וגם על שונות גאוגרפית, כשלחץ הדם הגבוה ביותר נמדד בארצות דרום-מזרח ארה"ב – The Stroke Belt .

בנובמבר 2015 פרסם ה US Preventive Services Task Force את המלצותיו ב-Annals of Internal Medicine
(Vol 163, No 10, 17 November 2015)  ובו קריאה חד משמעית לבצע מדידת סקר ליל"ד במבוגרים מעל גיל 18. בעוד שבדיקת הסקר נעשית במרפאה, יש למדוד מחוץ למרפאה לצורך אישור אבחנתי – Grade A recommendation.

גם בכל הקשור למדידות מחוץ למרפאה עלינו להשתפר- באיכות ובדיוק הן של מכשירי המדידה הביתיים והן של מכשירי ההולטר והמכונים השונים.

כדאי לשים לב לאפשרות המדידה במרפאה הקרויה Automated office BP שבה מכשיר במרפאה מודד לחץ דם מספר פעמים, מבלי שהרופא נמצא בחדר. ייתכן שתוצאות מדידות אילו דומות בדיוקן ובכושר הניבוי שלהן למדידות הולטר המתבצעות ביום. נמתין למחקרים נוספים לתשובה סופית. הולטר 24 שעות בכל אופן נותר ה Golden Standard.

ההמלצה הינה לבצע בדיקת סקר ראשונה מעל גיל 18 לכולם, ובהמשך כל שנה למי שמעל גיל 40 או בגילאי 18-39 אך סובל מעודף משקל או השמנה או שלחץ דמו בבדיקה הראשונה היה בטווח 130-139/85-89.

אנשים בגילאי 18-39 שמשקלם תקין, שלחץ דמם קטן מ 130/85- ניתן אצלם לחזור על המדידה כל 3-5 שנים.

לסיכום, איננו באמת יודעים מה השכיחות  של יתר לחץ באוכלוסייה, מה ההיארעות, ומה אחוז האנשים שלחץ דמם אינו מאוזן, אך אינם מגיעים להיבדק. גם מבין אילה המאובחנים, אני לא משוכנע שאחוז ההצלחה שלנו 95%-98%. ייתכן שמצב חלק מהאוכלוסייה דומה למצב ההיספנים בארה"ב – אוכלוסייה צעירה עם שיעור יל"ד נמוך יחסית (פחות מה"לבנים") אך גם שיעור נמוך במיוחד של מודעות, טיפול ואיזון. ייתכן שזהו המצב בקרב רבים מבני 18-39 גם אצלנו.

לשם כך התגייסנו, החברה הישראלית ליתר לחץ דם, למבצע "במאי מתרכזים במדידה".

בחודש מאי השנה התחלנו, כחלק ממיזם עולמי May Measurement Month – למדוד לחץ דם ל 1% מהאוכלוסייה מעל גיל 18- כלומר ל 60,000 איש.

משתתפים איתנו ביוזמה – מד"א, קופת חולים "מכבי" וצה"ל.

בעתיד נרצה לבנות תוכנית אסטרטגית שלמה ליצירת NHANES  ישראלי.

נרצה להגיע בצורה סיסטמטית לאזרחי ישראל בגילאים שונים, במקומות מגורים שונים, ולמדוד להם לחץ דם ביתי.

לכל מי שרוצה להצטרף לחברה ליתר לחץ דם ולפעולותיה, לפרויקט ה MMM השנה או בשנים הבאות, או לפרויקט הלאומי של ה Israeli NHANES , נא לכתוב לי במייל ב drleiba@gmail.com

בברכת בריאות,
ד"ר עדי לייבה
יו"ר, החברה הישראלית ליתר לחץ דם

כתיבת תגובה