מטרת סקירת הספרות והמטה-אנליזה שבוצעה ע"י חוקרים מאיטליה היתה לבדוק השפעת חסמי בטא עם (כמו קרבדילול או נביבולול) וללא תכונות ואזודילטוריות (כמו אטנולול, ביסופרולול ומטופרולול) על לחץ הדם הברכיאלי והמרכזי. נבחרו מחקרים בהם נכללו 1,263 חולים מטופלים (962 ללא תכונה מרחיבה ו- 301 עם תכונה מרחיבה). לחץ הדם הסיסטולי הברכיאלי ירד מ – 150 ל – 133 ממ"כ באלו ללא "הרחבה" ומ – 145 ל – 134 באלו עם "הרחבה". לחץ הדם המרכזי ירד מ – 137 ל – 126 ממ"כ באלו ללא "הרחבה" ומ – 132 ל – 123 ממ"כ באלו עם "הרחבה". אמפליפיקציה של לחץ הדם הסיסטולי (סיסטולי ברכיאלי פחות סיסטולי מרכזי) ירדה באופן מובהק רק ע"י החסמים ה"מרחיבים" -5/6 ממ"כ). אלא שהבדל זה אבד לאחר ביצוע תיקנון לגיל, ללחץ הדם הברכיאלי בבסיס ומהירות הדופק. נמצאה הטרוגניות גדולה בין סוגי חסמי הבטא השונים.

Pucci G, Ranalli MG, Battista F, et al. Effects of β-blockers with and without vasodilating properties on central blood pressure: Systematic review and meta-analysis of randomized trials in hypertension. Hypertension. 2015 Nov 30. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

קיימים דיווחים שפורסמו לאחרונה (כולל המטה אנליזה שהובאה לעיל) שמידת ההגנה הקרדיו-וסקולרית (כמו של שבץ מוחי, אירועים קרדיו-וסקולריים ותמותה) של חסמי בטא היא פחותה בהשוואה לתרופות האחרות למרות הורדת לחץ דם ברכיאלי דומה. בבסיס המטה-אנליזה הנוכחית היתה ההנחה שיתכן שממצאים אלו נכונים רק לחסמי בטא ללא תכונה ואזודילטורית. תוצאות המטה-אנליזה מאשרות שחסמי בטא הם יחסית חלשים בהורדת לחץ הדם המרכזי בהשוואה להורדת לחץ הדם הברכיאלי. נמצא אמנם הבדל לטובת חסמי הבטא עם תכונה ואזודילטורית אבל הבדל זה נעלם לאחר תיקנון לערפלנים ולהבדלים בשינויי מהירות הדופק. ממצא זה יכול לתרום להסבר מדוע חסמי בטא יעילים פחות בהורדת הסיכון הקרדיו-וסקולרי בהשוואה לתרופות ממשפחות אחרות.