מטרת המחקר שבוצע במסגרת יחידה מרפאתית להערכה גריאטרית כוללנית בבאר שבע היתה להעריך את שיעור ההיפוטנסיה התנוחתית וגורמים שקשורים בה בקרב 571 קשישים בגיל ממוצע של 83.7, 36% מהם גברים ו – 32% אובחנו כסובלים מהיפוטנסיה תנוחתית על סמך בדיקה חד-פעמית. הנתונים נאספו מרישומי מחשב רפואיים שכללו נתונים סוציו-דמוגרפיים, סגנון חיים, נפילות, לחץ הדם, BMI, מצב תיפקודי וקוגניטיבי, תרופות ומחלות נלוות. שימוש בתרופות מרובות בכלל ושימוש ספציפי בתרופות עם פוטנציאל להיפוטנסיה תנוחתית היו קשורים בעלייה מובהקת בסיכון להיפוטנסיה תנוחתית לאחר תיקנון לגיל, מגדר, תחלואה כרונית ולחץ דם סיסטולי שווה או מעל 150 ממ"כ. ארבע סוגי תרופות (חסמי אלפה, חסמי תעלות הסידן, מעכבי פירוק הסרוטונין ונוגדי דיכאון טריציקלים) היו קשורים באופן מובהק בסיכון מוגבר להיפוטנסיה תנוחתית לאחר תיקנונים דומים. לא נמצא כל קשר ייחודי בין היפוטנסיה תנוחתית לבין גיל, מצב תיפקודי וקוגניטיבי, תחלואה (שנמדדה ע"י Charlson Comorbidity Index) ומחלות ספציפיות.
Press Y, Punchik B, Freud T. Orthostatic hypotension and drug therapy in patients at an outpatient comprehensive geriatric assessment unit. J Hypertens. 2015 Nov 21. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
תוצאות מחקר זה שונות מתוצאות מחקרים שנערכו בקשישים היות וגורמים כ"כ משמעותיים בקשישים אלו כמו גיל, תחלואה נלווית ומצב תיפקודי וקוגניטיבי לא נמצאו כגורמי סיכון להיפוטנסיה תנוחתית. הסבירות שטיפול בתרופות מרובות יהיה מלווה בהיפוטנסיה תנוחתית היא גדול בקשישים בגיל ממוצע מעל 80 ובמצב שברירי. היפוטנסיה תנוחתית נבדקה במחקר זה במעבר משכיבה לעמידה שיטה שאינה מקובלת כל כך בעוד שכל ההנחיות לאיבחון מצב זה קשורות במעבר מישיבה לעמידה. שיעור ההיפוטנסיה התנוחתית במחקר זה היה מעל 32% שיעור, שנמצא בטווח של תוצאות המחקרים האחרים. חסמי אלפה מוכרים כבר שנים כגורמים להיפוטנסיה תנוחתית וכן התרופות נוגדות הדיכאון. מפליא אותי שגם חסמי תעלות הסידן מגבירים את הסיכון, החוקרים אינם מבדילים בין חסמים דיהידרופירידינים או שאינם כאלו. אני לא נתקלתי באף מקרה מסוג זה לפחות מבחינה של תלונות. עם כל זאת, יש להתייחס לתוצאות המחקר כמזכירות לכולנו שיש לבצע בדיקות עוקבות לקיום או שלילת היפוטנסיה תנוחתית תוך הטיפול ביל"ד אבל לזכור שהמחקר מבוסס רק על מדידה אחת (בחלק מהחולים לא נמצאה היפוטנסיה תנוחתית במעקב), ושהמחקר הוא רטרוספקטיבי שמבוסס על רישומים רפואיים שלא תמיד מכילים את כל המידע והנתונים.