מטרת העיבוד הנוכחי היתה לבדוק קשר עצמאי בין צריכת פירות שלמים (ללא מיץ) וירקות  ואת השינויים בצריכתם עם היארעות של יל"ד ב – שלוש עוקבות ארוכות טווח: Nurses' Health Study (62,175), Nurses' Health Study II (88,475) ו – Health Professionals Follow-up Study (36,803). החישוב של יחס הסיכון נערך תוך תיקנון לגורמי סיכון ליל"ד. יחס הסיכון לפתח יל"ד היה 0.92 (מובהק) באלו שצרכו 4 מנות ליום או יותר של פירות, 0.95 (לא מובהק) באלו שצרכו 4 או יותר מנות של ירקות בהשוואה לאלו שצרכו 4 מנות או פחות ליום. באופן שונה, אלו שהגדילו את צריכת הפירות או הירקות ליום ל – 7 מנות או יותר לשבוע היו בסיכון מובהק של 0.94 בצריכת פירות, ו- 0.98 (לא מובהק) בצריכת ירקות בהשוואה אלו שלא הגדילו את ממספר מנות הצריכה. עיבוד נפרד לכל פרי או ירק הביא לתוצאות שונות. צריכה של 4 או יותר מנות בשבוע (בניגוד לצריכה פחותה ממנה אחת בחודש) של ברוקולי, גזר, טופו או סויה, צימוקים ותפוחים היתה קשורה בסיכון נמוך ליל"ד.

Borgi L, Muraki I, Satija A, et al. Fruit and vegetable consumption and the incidence of hypertension in three prospective cohort studies. Hypertension. 2015 Dec 7. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

תוצאות המטה-אנליזה הנוכחית של 3 מחקרים פרוספקטיבים ארוכי-טווח הפליאה אותי. כל המחקרים הקודמים וכן ההנחיות הקיימות מראים שלירקות ופירות יש חשיבות דומה במניעת תחלואה ותמותה קרדיו-וסקולרית שאחת הסיבות לכך קשורה גם בהורדת לחץ הדם. בעיבוד הנוכחי נשארו רק הפירות (למרות שבחלקם יש ריכוז גבוה של סוכר) כמורידות את הסיכון להתפתחות יל"ד. מעניין גם שמספר ירקות (כמו ברוקולי, גזר וסויה) היו קשורים בסיכון נמוך אבל אחרים (כמו שעועית ירוקה, כרוב ניצנים וסוג מסויים של מילון) מעלים את הסיכון. גם בקרב הפירות יש כאלו שמורידים יותר מאחרים את הסיכון (כמו, צימוקים, ענבים, תפוחים ואגסים). הקשר בין צריכת ירקות ופירות לבין לחץ הדם הוא מורכב. אחת ההשערות מייחסת זאת לריכוז גבוה של פלבונואידים שנמצאים למשל בענבים, תפוחים וברוקולי. מזון עתיר-פלבונואידים מעלה את ריכוז ה – NO ומוריד את ה – CRP וה – E-selectin, גורם לואזודילציה ומשפר את תיפקוד האנדותל  שכידוע מעורב בהתפתחות של יל"ד. יש הקושרים את ההבדל בהשפעה בין פירות וירקות בשיטת הבישול כמו קלייה, טיגון או אפייה. תוצאות מנוגדות נמצאו במחקרים שבדקו השפעת שיטת הבישול על הפלבונואידים. הסבר נוסף ואיתו אני מסכים בהחלט הוא ששיטת הדיווח על צריכת והרכב המזון בשאלונים אינה מדוייקת ומרבית האנשים אינם מתמידים בצריכה דומה אפילו תוך מספר ימים כך שיש להתייחס לתוצאות מטה-אנליזה זאת בספקנות גדולה.