האם לקשיות העורקים יש תפקיד חשוב על הסיכון ליל"ד יותר מאשר הסתיידות העורקים הכליליים?

מטרת המחקר שבוצע בטייואן היה לבדוק האם קשיות העורקים הכליליים והסתיידותם יכולה לתרום להתפתחות יל"ד והאם שילוב של שניהם מגביר את הסיכון ליל"ד במחקר רטרוספקטיבי של עוקבה שכללה משתתפים עם סיכון קרדיווסקולרי נמוך. בוצע  MRI של העורקים הכליליים ומהירות גל הפעימה למדידת סידן עורקי וקשיות כלי הדם. נערכו גם עיבודים לגורמי סיכון קרדיווסקולריים, שילוב סידן עורקים או קשיות העורקים והתאמה לגורמים דמוגרפיים, אנטרופומטריים, לבדיקות מעבדה ולפרמטרים של אקו-לב. נכללו 321 משתתפים מהקהילה (גיל ממוצע 55 ± 11 שנים; 73.21% גברים). בעיבודים ללא תיקנון  נמצא כי משתתפים עם סידן בעורקים הכליליים היו בסיכון מובהק של 2.33 ואילו הסיכון של קשיות העורקים היה 15.701 עם סיכון גבוה ומובהק ליתר לחץ דם. עם זאת, לאחר התאמה רב-משתנים הקשר בין הסתיידות העורקים ליתר לחץ דם נעלם בעוד שהקשר בין קשיות העורקים ליל"ד נשאר מובהק 12.95. שילוב של סידן עורקי עם קשיות העורקים הראה שרק קשיות העורקים היה מותאם לסיכון ליל"ד.

Chao CT, Liao MT, Wu CK. Vascular stiffness, instead of coronary artery calcification, exhibits significant association with hypertension risk in general population. Am J Hypertens. 2025 Jun 2. Epub ahead of print.

הערה

תוצאות המחקר הנוכחי מראות שגם הסתיידות בעורקים הכליליים וגם שומן ויסצרלי יכולים להעלות את הסיכון ליל"ד אלא שהקשר בין הסתיידות של העורקים הכליליים נחלש לאחר תיקנון לגורמים קליניים מתווכים בעוד שבדיקת סידן בעורקים הכליליים הראתה קשר חזק יותר עם יל"ד. הסתיידות העורקים מעלה את הסיכון ליל"ד דרך מספר גורמי סיכון כמו הזדקנות, הפרעה מטבולית או מדלקת יותר מאשר העלאת התנגודת ההיקפית. הסתיידות זאת מעלה את הסיכון לשבריריות כתסמין של הזדקנות שבו קיימים רכיבים דלקתיים ע"י גישה מדורגת וגורמים דמוגרפיים שיכולים להיות מתווכים מרכזיים בקשר בין  הסתיידות העורקים  ליל"ד בעוד שגורמים קליניים אחרים תרמו לכך במידה מתונה בלבד. תוצאות הערכת תפקוד הלב (אקו לב) הראו כי הקשר בין שומן ויסצרלי לבין הסיכון ליל"ד הוא עצמאי ממצב הנפח (קוטר העלייה השמאלית) ומעובי שריר הלב (מדד מסת החדר השמאלי). המשמעות של תוצאות מחקר זה מאפשרת הורדת לחץ הדם בגיל הביניים ובקרב מבוגרים תוך התמקדות בשומן הויסצרלי כמו ע"י פעילות גופנית נמרצת, איזון רמת הסוכר וטיפול תרופתי שכולל בין השאר מעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין. המגבלות העיקריות של מחקר זה הן שלא בוצע CT של כל הגוף כדי למצוא סידן ביתר עורקי הגוף ולא בוצע כל חיפוש אחרי גורמים מבלבלים אפשריים.