מטרת המחקר הספרדי- יווני- אנגלי היתה לבדוק את הסיכון לתמותה בסוגים שונים של "יל"ד של החלוק הלבן" שנמצא במדידות במרפאה בהשוואה למדדי לחץ הדם במשך 24 שעות או במשך הלילה בלבד. התוצאות הראו ש"יל"ד של החלוק הלבן" שהוגדר כתקין בכל שיטת המדידה היה ללא כל סיכון מוגבר לתמותה כללית או לתמותה קרדיווסקולרית. לעומת זאת, "יל"ד של החלוק הלבן" שהיה תקין ביום אבל גבוה במשך 24 שעות היה קשור בסיכון מוגבר ומובהק של 1.27 לתמותה ויחס סיכון מובהק של 1.37 לתמותה קרדיווסקולרית. לחץ הדם באלו עם "יל"ד של החלוק הלבן" שהיה אמנם תקין במשך 24 שעות אבל גבוה בלילה הראה ערכי תמותה מוגברים אבל איבד את המובהקות הסטטיסטית לאחר תיקנון לגורמים משפיעים.
de la Sierra A, Ruilope LM, Staplin N, et al. Mortality risks in different subtypes of white-coat hypertension: implications for the diagnosis of white-coat hypertension. J Hypertens. 2025 Jun 10. Epub ahead of print.
הערה
"יל"ד של החלוק הלבן" שמוגדר כלחץ דם תקין במהלך היום, הלילה ולאורך 24 שעות אינו קשור לסיכון מוגבר לתמותה כללית או תמותה קרדיווסקולרית,בהשוואה ללחץ דם תקין (כלומר, גם לחץ דם תקין במרפאה וגם במדידות אמבולטוריות), לאורך תקופת מעקב ממוצעת של כמעט 10 שנים. לעומת זאת, "יל"ד של החלוק הלבן" שמוגדר רק לפי לחץ דם תקין ביום (אך עם עלייה בלחץ הדם לאורך 24 שעות) קשור בסיכון מוגבר לתמותה כללית ולתמותה קרדיווסקולרית בהשוואה ללחץ דם תקין (או לחץ דם מאוזן). הגדרה של "יל"ד של החלוק הלבן" מבוססת על לחץ דם תקין במשך 24 שעות למרות עלייה בלחץ הדם בלילה ואינה קשורה לסיכון מוגבר לתמותה כללית או קרדיווסקולרית לאחר תיקנון למשתנים משפיעים. יש לציין, שאין לשלול ששיעורי התמותה היו גבוהים ביחס ללחץ דם תקין בגלל שכיחות גבוהה יותר של גורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים. לממצאים אלו יש השלכות חשובות על אופן ההגדרה של "יל"ד של החלוק הלבן" בפרקטיקה הקלינית ותומכות בהמלצה שאין לסמוך על לחץ דם תקין במרפאה ויש לבצע ניטור לחץ הדם במשך 24 שעות שיכול לזהות "יל"ד של החלוק הלבן" שקשור בסיכון מוגבר לתמותה. בעיבוד נפרד של מטופלים שטופלו או לא טופלו בלחץ הדם הגבוה בתחילת המחקר, נמצא כי העלייה בסיכון בקרב אלו עם "יל"ד של החלוק הלבן" שהוגדרו לפי מדידות לחץ דם ביום בלבד, הייתה מוגבלת למטופלים שטופלו. לממצא זה יש להתייחס בזהירות, בשל מספר נמוך של מקרי מוות בקבוצת הלא מטופלים. עם זאת, ייתכן ש"יל"ד של החלוק הלבן" נובע גם מהעובדה שזיהוי של מטופלים לא מטופלים להתחלת טיפול תרופתי נגד יתר לחץ דם בקרב אחוז גבוה מהם שהיו רלוונטיים בזמן גיוס המטופלים לרשומה. הדבר מנוגד למצב של מטופלים שכבר קיבלו טיפול ועם "יל"ד של החלוק הלבן” תחת טיפול אשר לרוב אינו גורם להחמרה או להגברת הטיפול התרופתי. המגרעת העיקרית של מחקר היא בהיותו תצפיתי ולכן לא ניתן לקבוע סיבתיות.