מטרת המחקר שנערך בהשתתפות מרכזי מחקר אקדמאיים בארה"ב והולנד היתה לבדוק את ההיפותזה שהפרעה לרגידות שלמשוב החוזר קשורה בסיכון מוגבר לדמנציה בקרב 1,819 מבוגרים קשישים (63% נשים, גיל ממוצע 71) ממחקר קהילה מבוסס על מחקר רוטרדם. משוב חוזר לבבי נבדק מהקלטה של פעימה לפעימה במשך 5 דקות בשכיבה בין 1977 ו – 1999. משוב הפעימה מדד את הקורלציה בין שינויים עקביים של פעימה לפעימה בלחץ הסיסטולי ותגובה אחריו עם רווחים בדופק כאשר ערכים גבוהים יותר מראים רגישות גדולה יותר של המשוב החוזר. התוצא הראשוני היה היארעות של דמנציה מאומתת מהבסיס עד 1 לינואר 2020 והשניוני היה תמותה מכל סיבה. תוך מעקב חציוני של 14.8 שנים פיתחו 421 משתתפים דמנציה. הקשר בין המשוב החוזר של הדופק עם הסיכון לדמנציה היה שונה באופן מובהק ע"י שימוש בטיפול תרופתי ליל"ד ונצפה רק במשתתפים שאינם מטופלים ביתר לחץ דם. ספציפית, דווקא באלו שאינם נוטלים טיפול ליל"ד היתה הרגישות של המשוב החוזר קשורה בסיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכון מובהק של 1.60). רגישות נמוכה יותר של המשוב החוזר היתה גם היא קשורה באופן מובהק בעלייה בסיכון לתמותה. הקשר נשאר גם לאחר תיקנון לממוצע לחץ הדם והשונות שלו.
Ma Y, Zhang Y, Hamaya R, et al. Baroreflex Sensitivity and Long-Term Dementia Risk in Older Adults. Hypertension. 2025 Feb;82(2):347-356.
הערה
במחקר הנוכחי נמצא שרגישות המשוב החוזר (המנגנון היסודי לשמירת לחץ דם יציב) קשור בסיכון להתפתחות של דמנציה בקרב קשישים שאינם נוטלים תרופות ליל"ד לאורך מעקב עד 23 שנים. קשר זה נשאר מובהק גם לאחר תיקנון לממוצע לחץ הדם בישיבה והשונות בין פעימה לפעימה בבדיקה הדופק הרגילה. רגישות למשוב החוזר יכולה לשמש כסמן חדש ויעד טיפול אפשרי לגילוי מוקדם ומניעה של דמנציה בקשישים. המשוב החוזר נחלש עם הגיל. ניטור ושמירה על תפקוד המשוב החוזר יכול להיות רלבנטי בקשישים. מספר הסברים אפשריים יכולים לקשור הפרעה ברגישות המשוב הלבבי לדמנציה. הראשונה, תגובת משוב חוזר רגישה יכולה להוביל למאפייני לחץ דם בלתי תקינים, כולל לחץ דם מוגבר, עלייה בשונות לחץ הדם ואפיזודות שכיחות יותר של היפוטנסיה. מאפיינים בלתי תקינים אלו יכולים לתרום ביחד לירידה בזילוף המוחי ולפתולוגיה של כלי הדם המוחיים שבסופו של דבר גורמים לדמנציה. אכן, מספר דיווחים קשרו רגישות בלתי תקינה של המשוב החוזר שמפריעה לתקינות החומר הלבן ולזילוף נמוך יותר בהיפוקמפוס. שנית, רגישות המשוב החוזר יכולה לתרום לסיכון לדמנציה ע"י אי יציבות של קצב הלב והשפעתו הישירה על זילוף הדם והוויסות העצמי של המוח כך, שהוא מפריע למערכת כלי הדם המוחית עם תרומה לדמנציה מעבר לוויסות לחץ הדם. הנחה זאת נתמכת לאור ראייה שקושרת הפרעה אוטונומית לוויסות העצמי של המוח בבני אדם. מצד שני, אם ניקח בחשבון את ההתחלה ואת השלב הפרודרומי הארוך של דמנציה, ואיזורי המוח שמעורבים בוויסות לחץ הדם (כמו, גזע המוח וחיבורו עם ההיפוקמפוס ושטחים אחרים במוח) שיכול להשתבש שנים לפני האבחנה הקלינית של דמנציה וכך, הפרעה לרגישות משוב החוזר ואפשרות להפרעה בוויסות העצמי של המוח יכולים להראות סימני דמנציה (כמו סיבתיות הפוכה). ברור שהיות המחקר הנוכחי תצפיתי אינו מאפשר קביעת סיבתיות.