מטרת המחקר שבוצע במספר אוניברסיטאות בארה"ב היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם בשכיבה והתוצאים ה – CV וע"י מצב לחץ הדם הגבוה. במחקר פרוספקטיבי של עוקבה נלקחו נתונים ממחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities) שבוצע ב – 1987 לבדיקת גורמי סיכון CV בקרב מבוגרים בגיל הביניים ממספר קהילות מארה"ב. לחץ הדם נמדד ביותר מ- 13,000 מבוגרים ללא כל מחלת לב קודמת, אי ספיקת לב ושבץ מוחי והיו במעקב למחלה CV במשך 27 שנים. הנתונים עובדו ממאי 2023 עד דצמבר 2024. יל"ד בשכיבה (סיסטולי שווה או מעל 130 ממ"כ או דיאסטולי שווה או מעל 80 ממ"כ) עם ובלי מדידת לחץ הדם בישיבה או לא בישיבה. מתוך 11,369 משתתפים ללא מחלה CV ידועה (55.7% נשים, 44.3% גברים, 25.1% שחורים ו – 74.9% לבנים כולם בגיל ממוצע 53.9. 16.4% מאלו ללא יל"ד בישיבה סבלו מיל"ד בשכיבה ו -73.5% מאלו שלחץ הדם נמדד בישיבה סבלו מיל"ד. יל"ד בשכיבה היה קשור בהיארעות של מחלה CV עם יחס סיכון מובהק של 1.60, יחס סיכון מובהק של 1.83 לאי ספיקת לב, יחס סיכון מובהק של 2.18 לתמותה ממחלת לב עם תמותה ויחס סיכון מובהק של 1.43 לתמותה מכל סיבה כולם במשך חציון של כ – 30 שנה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים במצב לחץ הדם בישיבה. התוצאות היו דומות גם בשימוש בתרופות נגד יל"ד. משתתפים עם יל"ד בשכיבה היו קשורים בסיכון כמו משתתפים עם יל"ד בשני המצבים וגדול יותר ומובהק מאלו עם יל"ד בישיבה בלבד פרט לאלו עם מחלת לב פטלית – יחס הסיכונים בישיבה לעומת בשכיבה היה 0.72 מובהק למחלה CV, 0.72 מובהק לאי ספיקת לב, 0.66 מובהק לשבץ מוחי ו – 0.83 לתמותה מכל סיבה.
Giao DM, Col H, Larbi Kwapong F, et al. Supine Blood Pressure and Risk of Cardiovascular Disease and Mortality. JAMA Cardiol. 2025 Jan 22.. Epub ahead of print.
הערה
הממצא העיקרי במחקר הנוכחי הוא שיל"ד שנמדד בשכיבה בניגוד לישיבה היה קשור בהיארעות של מחלה כלילית, אי ספיקת לב, שבץ מוחי, מחלה כלילית פטלית ובתמותה מכל סיבה ללא כל השפעה של הטיפול נגד יל"ד. התוצאות לא השתנו גם כאשר יל"ד בשכיבה לבד היה קשור בתוצאים ה – CV כמו מדידת לחץ הדם ביחד עם מדידה בישיבה. משמעות ממצאים אלו היא שיל"ד בשכיבה לבד או ביחד עם ישיבה היו קשורים בעליית הסיכון לאירועם CV בהשוואה ליל"ד בישיבה. לכן, מדידת לחץ הדם בישיבה יכולה לשמש לזיהוי עלייה בלחץ דם ובסיכון הסמוי לסיכון ה – CV. יל"ד בשכיבה מווסת חזק במבוגרים בריאים דרך מערכת העצבים האוטונומית כך שלמצב הגוף יש מעט מאד השפעה על לחץ הדם רק כאשר קיימת הפרעה אוטונומית, אי ספיקה ורידית והפרעה באנדותל שמעלים את לחץ הדם בשכיבה. מחקרים אחרים הראו שלחץ משטח קשה כמו המיטה על חלק גדול של שטח הגוף יכולה לשנות את נפח נוזלי הגוף שגם תורמים לעלייה בלחץ הדם בשכיבה. מחקרים קודמים זיהו יל"ד לילי או בשכיבה כגורמי סיכון שקשורים עם מחלת CV. לחץ הדם יורד בשעות הערב בעוד שלחץ הדם שעולה בשינה הוסבר במנגנון פתולוגי כולל מחלה וסקולרית מבנית, עלייה בתנגודת של כל הדם, רגישות גדולה למלח ותזונה עתירת מלח. רגישות למלח עולה בגלל הפרעה בתיפקודי הכליות, פעילות סימפתטית מוגברת, הפעלת המערכת רנין-אנגיוטנסין אלדוסטרון משנית לגיל, דחק, השמנה, סוכרת והפרעות בשינה. מצד שני, מעט מחקרים חקרו האם מצב הגוף יכול להוות המקור ללחץ דם פתולוגי בשינה. המגבלות העיקריות של המחקר שהוא נערך באנשים בגיל הביניים ולא ניתן ליחס את ממצאיו לגיל הקשיש ולא נכללו בו מדידות לחץ דם ליליות. במחקרים עתידיים יש להשוות מכשירים ופרוטוקול דומים כדי לבודד את השפעת מצבי השכיבה והישיבה וכן לאתר בביצוע חוזר ממצאים על פני טווח רחב יותר כדי לבצע את יכולת השחזור.