מטרת המחקר שבוצע בשיתוף בין אוניברסיטאות בארה"ב ובהולנד היתה לבדוק את הקשר ארוך הטווח בין צריכת מזון מעובד במיוחד (UPF) לבין הסיכון הכולל ליתר לחץ דם ואת תרומתו להבדלים גזעיים בסיכון ליתר לחץ דם. במחקר נכללו 5,957 משתתפים ממחקר REGARDS ((Reasons for Geographic and Racial Disparities in Stroke ללא יל"ד בביקור 1 (2003-2007), עם מידע תזונתי מלא בביקור הראשון ושסיימו את ביקור 2 תשע שנים לאחר מכן (2013-2016). צריכת מזון מעובד במיוחד נמדדה באמצעות מערכת הסיווג Nova ונמדדה באחוזי קלוריות ובגרמים. התוצא העיקרי היה התפתחות של יל"ד דם חדש. שלושים ושישה אחוזים מהמשתתפים פיתחו יתר לחץ דם בביקור 2. התוצאות הראו קשר ליניארי חיובי בין צריכת מזון מעובד במיוחד להתפתחות של יל"ד. המשתתפים ברביעון הגבוה ביותר של צריכת מזון מעובד במיוחד היו בעלי סיכוי גבוה יותר ב-23% ליל"ד לעומת הרביעון הנמוך ביותר. בעיבוד רב-משתנים נמצא כי משתתפים שחורים ולבנים ברביעון הצריכה הגבוה ביותר היו עם יחס סיכון לא מובהק של 1.26 וסיכון מובהק של-1.22 ליל"ד בהשוואה לאלו ברביעון הנמוך ביותר בהתאמה. בעיבודים בהם נמדדה צריכת במזון הבלתי מעובד במיוחד באחוזי גרם נמצאו תוצאות דומות במודל הכללי אך נמצא הבדל לפי מוצא גזעי. תוצאות העיבוד בקרב לבנים לא הראו מובהקות סטטיסטית אבל נמצא הבדל מובהק בהתפתחות יל"ד בקרב משתתפים שחורים ברביעון צריכת מזון מעובד הגבוה ביותר לעומת הנמוך ביותר עם יחס סיכון של 1.43.
Oladele CR, Khandpur N, Johnson S, et al. Ultraprocessed Food Consumption and Hypertension Risk in the REGARDS Cohort Study. Hypertension. 2024 Oct 17. Epub ahead of print.
הערה
במחקר הנוכחי נמצא שצריכת מזון מעובד במיוחד ברמה גבוהה קשור בסיכון גבוה יותר ליל"ד בקרב מבוגרים שחורים בהשוואה למבוגרים לבנים. ההנחה היא, שהסיכון המוגבר בקרב שחורים נובע מ – BMI גבוה יותר ומאיכות תזונה נמוכה יותר. המנגנון המוצע לממצאים לקשר בין מזון אולטרה-מעובד למחלות כרוניות (כולל גם יל"ד) לתזונה זאת שכוללת תוספי סוכרים מזוקקים, כמויות גבוהות של נתרן, שומנים רוויים, שומני טרנס ותוספים אנאורגניים. מזונות אלו עוברים תהליכים שונים המובילים לשינוי במבנה הפיזיקלי והכימי שלהם, מה שהופך אותם למגרי תיאבון גדולים מאד. לכן סביר להניח, שצריכה מופרזת של מזונות אלו תורמת לשינויים בתהליכים ביולוגיים, כולל רמות השומנים בדם, לשינויים במיקרוביום במעי, לדלקת, לעקה חמצונית, לתפקוד אנדותל מופרע, ולהפרעות ברמת הגלוקוז בדם. תהליכים אלו פועלים באופן עצמאי ובשילוב, ומשפיעים לרעה על מדדי בריאות הלב וכלי הדם כמו על התפתחות של יל"ד. בנוסף, קיימים גם גורמים חברתיים ומבניים שתורמים לצריכה מוגברת של מזון אולטרה-מעובד. מרביתם הם יחסית זולים, בעלי חיי מדף ארוכים, לעיתים קרובות מוכנים לאכילה ועשירים בקלוריות בהשוואה למזון טרי ומעובד מינימלית. לכך נוסיף גם חוסר שוויון בדיור, בתעסוקה ובנגישות למשאבים המקדמים בריאות. עם זאת, מסלולי הפעולה המדויקים שדרכם משפיע UPF על התפתחות מחלות עדיין אינם מובנים במלואם. פרסום ממוקד הוא גורם נוסף עם השפעה ישירה על דפוסי צריכת מזון אולטרה-מעובד ומשקאות עתירי קלוריות שמשווקים באופן אינטנסיבי לצרכנים, ובמיוחד לצרכנים מקבוצות מיעוט גזעיות ואתניות. במחקרים קודמים נמצא כי שיטות השיווק משפיעות באופן משמעותי על התנהגות הרכישה של הצרכנים ומהוות מניע מרכזי לצריכה. השיווק משפיע על תפיסת הבריאות, הנוחות, שביעות הרצון ודפוסי האכילה של הצרכנים בכל הקשור למוצרי מזון אולטרה-מעובדים. אלו גורמים חשובים שיש להתייחס אליהם כדי לצמצום צריכת מזון אולטרה-מעובד. נדרש מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את המסלולים של השפעת מזון אולטרה-מעובד על הבריאות.