מטרת מחקר ה"חתך" שבוצע במספר מרכזים רפואיים בארה"ב היתה לבדוק את ההנחה שהרמה פסיבית של הרגל היא בדיקה שמבוצעת במרפאה למידת איזון לחץ הדם (שווה או מעל 125/75 ממ"כ) בחולי יל"ד קשישים. במחקר השתתפו 103 יוצאי צבא (בגיל 60 ומעלה) ללא מחלה CV. כולם עברו ניטור אמבולטורי של לחץ הדם במשך 24 שעות. בוצעו חיבור לאלקטרודות Bioimpedance ומדידת לחץ הדם למדידת שינויים בפרמטרים ההמודינמיים במצבי הרמת רגל פסיבית (קדם הרמת הרגל, הרמה פסיבית של הרגל למשך 3 דקות). לחץ הדם האמבולטורי זיהה 43 משתתפים (42%) שלחץ דמם היה מאוזן (גיל ממוצע 70.3) ו – 55 (54%) שלא היו מאוזנים (גיל ממוצע 71.3). באלו שלא היו מאוזנים נמצאה ירידה מובהקת בתנגודת ההיקפית הכללית לאחר הרמה פסיבית של הרגל בהשוואה לאלו עם איזון אופטימלי של לחץ הדם אחר תיקנון למשתנים דמוגרפיים.
Liu H, Zhao D, Sabit A, et al. Arm Position and Blood Pressure Readings: The ARMS Crossover Randomized Clinical Trial. JAMA Intern Med. 2024 Oct 7:e245213.
הערה
במחקר הנוכחי נמצא שהרמה פסיבית של הרגל במרפאה מראה שפרמטרים המודינמיים פעילים נמצאים בקורלציה עם מדידות בלחץ הדם האמבולטורי שבו נמצאו ערכים סיסטוליים ודיאסטוליים גבוהים שמצביעים על אי איזון של לחץ הדם בחלק מהאוכלוסייה הקשישה. השנויים בפרמטרים ההמודינמיים היו קשורים באיזון לחץ הדם בניטור האמבולטורי בניגוד לדיווחי המשתתפים על מצב לחץ הדם שלהם. הרמת רגל פסיבית משפיעה על ההמודינמיקה ע"י העברת נפח דם וורידי מהרגל לחלל החזה ומגבירה את טרום העומס של החדר הימני והשמאלי. קיימות יותר ויותר ראיות ששונות בפרופיל ההמודינמי באוכלוסיית חולי יל"ד מובילה לטיפול אישי בלחץ הדם הגבוה. באחד המחקרים נמצא של – 70% מחולי יל"ד יש תנגודת היקפית כללית גבוהה עם מדד לבבי תקין, 15% עם מדד לבבי גבוה ותנגודת היקפית תקינה ו – 15% עם מדד לבבי נמוך/תקין ללא קשר לתנגודת ההיקפית הכללית. כל המדידות האלו בוצעו במנוחה. לחץ דם שאינו מאוזן במחקר הנוכחי תואם לאלו עם תפוקת לב גדולה יותר ודומה לתנגודת היקפית כללית בבסיס. תוצאות המחקר הנוכחי מראות שינויים במצבי ממוצע לחץ הדם, תפוקת הלב או בלחץ דם שאינו מאוזן. לכן, מודל של הגברת הטרום-העמסה לבדיקת פרמטרים המודינמיים כמו הרמת רגל פסיבית יכולה לספק מידע על התפתחות עתידית של פרופילים המודינמיים שיכולים לתת מבט נוסף איך לטפל בחולה ההיפרטנסיבי באופן אישי. היות המחקר מסוג "חתך" אינו מאפשר לקבל סיבתיות.