מטרת הסקירה והמטה-אנליזה שנערכה ע"י חוקרים מאיטליה היתה לבדוק השפעת צמצום בצריכת מלח על קשיות העורקים. אותרו 14 מחקרים אקראיים עם 431 משתתפים עם זמן התערבות בין שבוע ל – 6 שבועות. בעיבוד נמצא שצמצום ממוצע בצריכת 89.3 ממול/יום (5.2 גרם/יום) היה קשור בירידה של 2.84% במהירות גל הפעימה. לא נמצאה כל שונות בין המחקרים. לא נמצא מאפיין יחיד במחקרים שנראה כמשפיע של צמצום במלח על מהירות גל הפעימה.
D'Elia L, Galletti F, La Fata E, et al. Effect of dietary sodium restriction on arterial stiffness: systematic review and meta-analysis of the randomized controlled trials. J Hypertens. 2017 Oct 27. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הוויכוח בין מצדדי הצמצום בצריכת מלח לבין אלו שאינם תומכים בצמצום בעיקר בחולי יל"ד עדיין לא הסתיים. במחקר שנערך בקרב 18 מדינות עם למעלה ממאה אלף משתתפים ופורסם בשנת 2014 ב – NEJM נמצא שצריכת מלח מוגברת שנבדקה לפי הפרשת הנתרן בשתן היתה קשורה בעלייה מובהקת בלחץ הדם. בסקירה ובמטה אנליזה הנוכחית נמצא קשר ישיר בין צמצום בצריכת מלח לבין הירידה בקשיות העורקים שנבדקה ע"י מהירות גל הפעימה גם ללא קשר ישיר לירידה בלחץ הדם. ממצא זה מוגבל במידה מסויימת בגלל משך מעקב קצר ומספר נמוך של משתתפים. מהירות גל הפעימה קשורה בלחץ הדם ובגיל. בעיבוד הנוכחי לא נמצא הבדל מובהק בין השפעת צמצום במלח על מהירות גל הפעימה כפונקציה של ממוצע הגיל של המשתתפים ולחץ הדם בבסיס. צמצום במלח מוריד אמנם את לחץ הדם אבל בעיבוד רגרסיבי נמצא שהשפעת צמצום צריכת המלח על קשיות העורקים לא היתה קשורה בשינויים בלחץ הדם אם כי יתכן שממצא זה מושפע מערפלנים כמו שוני במאפייני האנשים כולל אלו עם ואלו ללא יל"ד, השימוש בתרופות ליל"ד והשוני במשך המעקב. הסבר נוסף לקשר פרט לירידה בלחץ הדם הוא בהשפעה ישירה על קיר העורק ומרכיביו. במודלים של חיות נמצאה השפעה ישירה של צריכת מלח על המבנה והתיפקוד של העורק. בחולדות ללא יל"ד גרמה כלכלה עתירת מלח ליצירת transforming growth factor-beta 1 באנדותל שהוא גורם פרו-פיברוטי ללא עלייה בלחץ הדם. לאחרונה נמצא שהעמסת נתרן הורידה את מעטפת מחסום הנתרן של התאים וגרמה לעלייה בקשיות האנדותל. במספר ניסויים נמצא שהמערכת RAAS המקומית קשורה בגמישות קיר כלי הדם. צריכה מוגברת של נתרן מעלה את הביטוי של קולטן ה – AT1 במערכת ה – CV עם אפשרות לגרימת נזק ואסקולרי. מתן של נוגד לקולטן זה תוך העמסת מלח גורם לירידה בהצטברות של קולגן ושיפור בתיפקוד הלבבי, הואסקולרי והכלייתי. קיימים גם מספר דיווחים שצריכת מלח גדולה יכולה להשפיע על פעילות מוגברת של המערכת הסימפתטית כאשר בבני אדם עלייה באוסמולריות של הפלסמה קשורה בעליית רמת האפינפרין בנוסף לעלייה בלחץ הדם. מצד שני, במספר מחקרים נמצא שהמערכת הסימפתטית יכולה להשפיע על היענות העורקים ללא כל השפעה על לחץ הדם. המחברים מביאים שלוש משמעויות שנובעות מהמטה-אנליזה הנוכחית לגבי בריאות הציבור:
- קשיות העורקים כפי שמוערכת ע"י מהירות גל הפעימה הקרוטיד-פמורל היא חזאית ידועה לאירועים CV. התבססות על מחקרים קודמים מראה שעלייה בשיעור של 14% קשורה בתמותה מכל סיבה, ב – 15% בתמותה CV וב– 14% באירועים CV לכל עלייה של 1m/s במהירות גל הפעימה. הורדה במהירות גל הפעימה ע"י צמצום במלח צפוייה להיות מתורגמת לירידה משמעותית בסיכון ה – CV.
- בהתבססות על הממצאים הנוכחיים, תועלת מירבית מצמצום בצריכת מלח צפוייה לחולי יל"ד שנמצאים בטיפול תרופתי ותועלת זאת צפוייה להימצא גם בחולי יל"ד ללא טיפול או באנשים ללא יל"ד.
- הצריכה של מלח בעולם המערבי קרובה ל – 10 גרם ביום, הורדה של 5 מ"ג ביום בהתאם לממצאי המטה-אנליזה תגרום להשגת מטרת המלצת ארגון הבריאות הבין לאומי על יעד של צריכת 5 גרם מלח ביום.