מטרת המחקר הקוריאני היתה לבדוק את הקשר בין ממוצע לחץ הדם והתוצא הקליני וגם מהו לחץ הדם האופטימלי בקשישים תוך שימוש במדגם של עוקבה מנתוני הביטוח הלאומי. נכללו 23,525 משתתפים מעל גיל 60 עם אבחנה חדשה של יל"ד מ – 2003 ועד 2006. לא נכללו חולים עם מחלה CV קודמת. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות בהתאם ללחץ הדם הממוצע: ממוצע לחץ סיסטולי נמוך מ – 130 ממ"כ, בין 130-140 ושווה או מעל 140 ממ"כ או ממוצע דיאסטולי נמוך מ – 80 ממ"כ, בין 80-90 ממ"כ ושווה או מעל 90 ממ"כ. במעקב ממוצע של 9.3 שנים נמצא שלחץ הדם הסיסטולי בין 130-140 בהשוואה ללחץ סיסטולי שווה או מעל 140 ממ"כ היה קשור בשיעור נמוך ומובהק של תמותה מכל סיבה (יחס סיכון 0.69) ומתמותה CV (יחס סיכון 0.61). לעומת זאת, בהורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 130 ממ"כ לא נמצאה ירידה נוספת בשיעור שני סוגי התמותה בהשוואה ללחץ סיסטולי בין 130-140 ממ"כ. לחץ דם סיסטולי בין 80-90 ממ"כ היה גם הוא קשור בירידה מובהקת של התמותה מכל סיבה (יחס סיכון 0.64) ותמותה CV (יחס 0.64) בהשוואה ללחץ דיאסטולי שווה או מעל 90 ממ"כ. לא נמצאה כל תועלת נוספת בהורדת הלחץ הדיאסטולי מתחת ל – 80 ממ"כ לגבי שני סוגי התמותה.
Seo J, Lee CJ, Hwang J, et al. Optimal blood pressure in elderly hypertensive subjects: A Korean National Health Insurance Service Health Examinee Cohort Study. Am J Hypertens. 2018 May 15. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הממצאים העיקריים של מחקר זה הם: 1. ממוצע סיסטולי בין 130-140 ממ"כ היה קשור באופן מובהק בסיכון נמוך יותר לתמותה מכל סיבה, לתמותה CV ולתמותה מאוטם שריר הלב בקשישים בהשוואה לאלו עם לחץ סיסטולי של 140 ממ"כ או יותר. 2. ממוצע לחץ דם נמוך מ – 140/90 ממ"כ היה קשור בתוצא הקליני האופטימלי בלי כל הורדה נוספת באלו שלחץ דמם הממוצע היה נמוך מ – 130/80 ממ"כ. ממצא חשוב נוסף היה הופעת עקומת J באלו עם לחץ דם סיסטולי נמוך מ – 120 ממ"כ. החוקרים מציינים שתוצאות אלו אינן תומכות בהנחיות האמריקאיות האחרונות. שאלתי את עצמי האם נחזור שוב להנחיות האמריקאיות והאירופיות עם יעד הורדת לחץ הדם מתחת ל – 140/90? ראשית, לפי התקציר לא הבנתי מתי נבדקו התוצאים ורק בדיווח המלא מצאתי שהמעקב נמשך 9.3 שנים בממוצע. לחץ הדם נמדד בהרבה מרפאות עם שוני ניכר בשיטות המדידה – מדידה אוטומטית, מדידה עם האזנה לספיגמומנומטר כספית (עם שונות גדולה בין המודדים) ומדידה במכשירים אוסצילומטריים שונים. הגיל הממוצע היה צעיר (סביב 66.6) ב – 12 שנה מגיל הקשישים במחקר SPRINT. נתון נוסף הוא שהמשתתפים מייצגים אוכלוסייה אסייתית. לאור עובדות אלו ובעיקר לאור השוני העצום במדידות במרפאה ולאור האפשרות שחלק מהמשתתפים סבלו מיל"ד של החלוק הלבן או יל"ד ממוסך, ולאור היות המחקר תצפיתי איני חושב שיש לו ערך מדעי ומוטב להתעלם ממנו. אני מתפלא שז'ורנל יוקרתי Am J Hypertens לא התייחס למגרעותיו.