מטרת המחקר שבוצע ביפאן היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד ולחץ הדם הסיסטולי עם הסיכון לשבץ מוחי/תסחיף סיסטמי ולדמם בחולים עם פרפור פרוזדורים. מסד הנתונים של Fushimi AF Registry הוא סקר פרוספקטיבי מבוסס-קהילה של 283,00 תושבים ומיועד לכלול את כל חולי פרפור הפרוזדורים. המעקב כלל 3,713 מטופלים במשך 1,035 ימים (כ – 2.8 שנים). נערכה השוואה של הרקע הקליני בבסיס והתוצא של המעקב של חולי פרפור הפרוזדורים בין אלו עם יל"ד (2,304, 62.1% מכלל החולים) לבין אלו ללא יל"ד (1,409). לא נמצא כל קשר בין היסטוריה של יל"ד לבין שבץ מוחי איסכמי או דימומי או דימום גדול. מצד שני, לאחר חלוקת חולי יל"ד לפי לחץ הדם הסיסטולי הבסיסי שווה או מעל 150 ממ"כ (- "גבוה" 13.3% מחולי יל"ד) לבין אלו עם לחץ דם בסיסי מתחת ל – 150 ממ"כ ("נמוך") נמצא שאלו עם יל"ד "גבוה" יותר היו קשורים בהיארעות גדולה יותר ומובהקת של 74% לשבץ מוחי/תסחיף סיסטמי ושל 201% לדימום גדול. בניגוד לכך, יל"ד "נמוך" לא היה קשור בסיכון לשבץ מוחי/תסחיף סיסטמי או דימום חזק בהשוואה לאלו ללא יל"ד.
Ishii M, Ogawa H, Unoki T, et al. Relationship of hypertension and systolic blood pressure with the risk of stroke or bleeding in patients with atrial fibrillation: The Fushimi AF Registry. Am J Hypertens. 2017 May 30. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הפרוספקטיבי נמצא שהיארעות של שבץ מוחי/תסחיף סיסטמי ודימום בחולים עם פרפור פרוזדורים היתה שווה בין מטופלים עם וללא היסטוריה קודמת של יל"ד אבל היתה גדולה יותר בחולי יל"ד עם יל"ד סיסטולי בסיסי גבוה. בנוסף, ונראה לי שזהו הממצא הכי חשוב שחולי יל"ד מאוזנים לא היו בסיכון מוגבר בדומה לסיכון לאלו ללא יל"ד. השיעור הנמוך של חולי יל"ד סיסטולי "גבוה" היה נמוך. ממצא זה מעיד שמרבית חולי יל"ד עם פרפור פרוזדורים (שיעור דומה של אלו עם AF קבוע ואלו עם התקפים) שנכללו במחקר והיו בגיל ממוצע של 74.4 היו מאוזנים. הביקורת העיקרית היא שבחירת נקודת החתך של לחץ הדם הסיסטולי ב – 150 ממ"כ מתעלמת מהגדרת יל"ד סיסטולי מעל 140 ממ"כ דבר שיכול היה לשנות את כל העיבוד הסטטיסטי אם כי יותר ממחצית מהחולים היו מעל גיל 75 וערך גבולי זה קיים בחלק גדול מההנחיות. היות המחקר תצפיתי אינו מאפשר לקבוע סיבתיות ובאותה מידה לקבוע האם הוא מתאים גם לאוכלוסייה שאינה ממוצא אסיאתי.