מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק מגמות בשכיחות, טיפול ואיזון של לחץ הדם לפני ואחרי אסון רעידת האדמה בפוקושימה בשנת 2011 ואת השפעת הפינוי על לחץ הדם. נכללו במחקר כ – 10,000 גברים ו – 12,000 נשים בגיל 40-74 החל מ – 2008 ועד 2014. כולם גרו באיזור הפינוי בגלל הקרינה הרדיואקטיבית לפני האסון. נערכה גם השוואה בין אלו שפונו לבין אלו שלא פונו. השכיחות מתוקננת-גיל של יל"ד הגיעה לשיא בשנת 2012 – 48.6% בגברים ו -39% בנשים. בשנת 2014 נמצאה עלייה בטיפול ביל"ד בגברים ב – 66.3% מהם 67.1 היו מאוזנים ובהתאמה 70.6% ו – 68.1 בנשים. לאחר תיקנון רב-מישתנים לא נמצא כל הבדל בשכיחות, טיפול ואיזון לחץ הדם בכל שנה גם בגברים וגם בנשים.
Nagai M, Ohira T, Takahashi H, et al; Fukushima Health Management Survey. Impact of evacuation on trends in the prevalence, treatment, and control of hypertension before and after a disaster. J Hypertens. 2017 Dec 7. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
ממצאי מחקר זה מראים שמגמת העלייה בשכיחות של יל"ד ירדה לאחר עלייה זמנית אבל נמצאה עלייה בשיעור הטיפול ובמקביל באיזון של לחץ הדם. נראה שלפינוי יש השפעה או אין בכלל השפעה על השכיחות, הטיפול והאיזון של לחץ הדם באופן כללי. במחקר הנוכחי נמצא שהשכיחות של יל"ד עלתה בשנת 2012 לאחר האסון בדומה לדיווחים ממחקרים קודמים. לעומת זאת, פינוי שנמשך תקופה ארוכה יותר לא השפיע על השכיחות של יל"ד לאחר שנה. נראה גם שהשמנה בעיקר בין המפונים לא השפיעה על השכיחות של לחץ הדם. חלק מהתוצאות הטובות הושגו ע"י טיפול הדוק יותר בכל נפגעי האסון ללא כל קשר אם פונו או לא פונו. מעניין לדעת האם בוצע סקר דומה בקרב מפוני גוש קטיף.