מטרת המחקר היווני היתה לבדוק האם אלדוסטרון מעורב בהפרעה מיקרו ומקרו-וסקולרית באוכלוסייה צעירה- עד גיל הביניים ללא כל טיפול וללא תחלואה CV. נכללו במחקר אנשים עם אבחנה חדשה של יל"ד ונורמוטנסיביים. נבדקו מהירות גל הפעימה. מדד האוגמנטציה, שתן של 24 למיקרואלבומינוריה, רמת הרנין בפלסמה, אלדוסטרון ו – hsCRP בקרב 221 משתתפים בגיל ממוצע 42. השלישון העליון של רמת האלדוסטרון היה קשור באופן מובהק בערכים הגבוהים ביותר של לחץ הדם, מהירות גל הפעימה ו – hsCRP. גם השכיחות של מיקראלבומינוריה היתה כפולה בשלישון העליון של רמת האלדוסטרון לעומת השלישון התחתון. נמצאה אינטראקציה מובהקת בין רמת האלדוסטרון ומדדי הנזק המיקרו והמקרו-וסקולריים באנשים ללא כל טיפול שלחץ דמם היה בטווח בין תקין לשלב הראשון של יל"ד.
Gkaliagkousi E, Anyfanti P, Triantafyllou A, et al. Aldosterone as a mediator of micro- and macrovascular damage in a population of normotensive to early-stage hypertensive individuals. J Am Soc Hypertens. Dec11. [Epub ahead of print
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שרמת אלדוסטרון גבוהה אבל עדיין בטווח התקין קשורה כבר בשלבים הראשונים של העלייה בלחץ הדם (בצעירים עד גילאי הביניים) בעלייה בקשיות העורקים (עלייה במהירות גל הפעימה), בדלקת (עלייה ב – CRP) ובפגיעה בכליות (מיקרואלבומינוריה). היות המחקר מסוג חתך אינו מאפשר קביעת סיבתיות – האם רמת אלדוסטרון גבוהה גורמת ליל"ד או להיפך. עם כל זאת, מעלים החוקרים מספר מנגנונים אפשריים בהשפעת האלדוסטרון על קשיות העורקים והמיקרואלומינוריה. אלדוסטרון מתחבר לקולטנים המינרלקורטיקואידים שנמצאים באנדותל, בתאי המזנגיום והשריר החלק הואסקולרי ומתחילה קסקדה של השפעות גנומיות ולא גנומיות. תאי האנדותל רגישים לאלדוסטרון ומעלים בנוכחותו את קשיחות התאים, נפיחותם וקשיותם. אלדוסטרון מגביר את חימצון ה – LDL ומגביר את העקה החימצונית של המקרופגים וטרשת העורקים ע"י עלייה בזני תגובת החמצן (ROS) וירידה ביכולת הניקוי של זנים אלו. אלדוסטרון גורם גם לאיבוד הגמישות של העורקים ע"י אנגיוטנסין 2. מעניין יהיה לבדוק מה תהיה השפעת נוגדי אלדוסטרון על מניעת כל הנזקים המשוייכים לו.