מטרת העיבוד מנתוני המחקר האוכלוסייה האיטלקי PAMELA היתה לבדוק האם יל"ד של החלוק הלבן ללא נזק באברי מטרה קשור בסיבוכים עתידיים. בנתונים אלו נערך עיבוד לתמותה CV וכללית לאחר מעקב של 29 שנים על יל"ד של החלוק הלבן לעומת יל"ד תקין (לפי מדידות במרפאה ומחוץ למרפאה, ללא LVH וללא ירידה ב – eGFR. בבקרה נכללו אנשים עם יל"ד קבוע, ללא יל"ד, יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד קבוע עם נזק לאברי מטרה לבביים וכלייתיים. במעקב אירעו 165 מקרי מוות CV ו – 526 מקרי מות כלליים מתוך 1.423 שבהם נערך העיבוד. לאחר תיקנון לערפלנים נמצא שלחץ דם של החלוק הלבן ללא פגיעה באברי מטרה הראה סיכון נמוך ומובהק נמוך יותר לתמותה CV מאשר יל"ד קבוע ללא פגיעה באברי מטרה אבל גבוה יותר נורמוטנסיביים ללא פגיעה באברי מטרה (יחס סיכון – 2.0), וממצא דומה לגבי תמותה מכל סיבה. יל"ד של החלוק הלבן ללא פגיעה באברי מטרה בהשוואה לנורמוטנסיביים ללא פגיעה באברי מטרה מראים סיכון גדול יותר ומתוקנן ל -10 שנים לפתח יל"ד קבוע חדש או פגיעה באברי מטרה. ממצאים דומים היו לגבי נורמוטנסיביים, יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד קבוע עם פגיעה באברי מטרה.
Mancia G, Facchetti R, Vanoli J, et al. White-Coat Hypertension Without Organ Damage: Impact on Long-Term Mortality, New Hypertension, and New Organ Damage. Hypertension. 2022 Feb 22: Epub ahead of print.
הערה
בעיבוד הנוכחי נמצא בפעם הראשונה במעקב של 29 שנים שאנשים עם יל"ד של החלוק הלבן ללא נזק לאברי מטרה הראו סיכון לתמותה CV או מכל סיבה נמוך יותר מאשר אנשים עם יל"ד קבוע ללא פגיעה באברי מטרה אבל גדולה במידה ניכרת מאשר נורמוטנסיביים ללא פגיעה באברי מטרה כאשר ההבדל נשאר מובהק לאחר תיקנון לערפלנים אפשריים. נמצא גם שאנשים עם יל"ד של החלוק הלבן מציגים סיכון מתוקנן ומובהק ל – 10 שנים לפתח LVH, או נזק לכליות וכן לפתח יל"ד קבוע בהשוואה לנורמוטנסיביים ללא פגיעה באברי מטרה. ממצא זה מאפשר להסיק שלחץ דם של החלוק הלבן עם נזק תת-קליני באברי מטרה קשור בפרוגנוזה גרועה יותר מאשר לחץ דם תקין כאשר הוא שונה בסיכון ארוך הטווח הגדול יותר לתמותה ונטייה גדולה יותר להתקדם יחסית במספר קטן של שנים למצבים קליניים עם תוצאים בעלי סיכון גבוה. קיימים מספר היבטים שיש להתייחס אליהם. ראשית, ההיארעות הגדולה יותר והסיכון לתמותה CV ומכל סיבה מלחץ דם תקין ליל"ד של החלוק הלבן ויל"ד קבוע שנמצאה באנשים ללא נזק לאברי מטרה הועתקו בנורמוטנסיביים, ביל"ד של החלוק הלבן ויל"ד קבוע בכל המקרים שנמצאו ברמה גבוהה יותר של סיכון. שנית, במקרים מסויימים נראה שהפגיעה באברי מטרה מקהה את ההבדלים בין נורמוטנסיביים, יל"ד של החלוק הלבן ולחץ דם קבוע. לדוגמא, הסיכון המתוקנן לתמותה CV ביל"ד קבוע ללא פגיעה באברי מטרה שהיה נמוך מאשר הסיכון של יל"ד של החלוק הלבן עם פגיעה באברי מטרה. ממצא נוסף היה הסיכון המתוקנן של יל"ד של החלוק הלבןשהיה נמוך מאשר הסיכון של נורמוטנסיביים עם פגיעה באברי מטרה. ממצאים אלו מדגישים שוב את החשיבות הקלינית של פגיעה תת-קלינית באברי מטרה שיכולה למסך את ההבדלים הפרוגנוסטיים שקשורים בדפוסי לחץ הדם השונים. שלישית, תיקנון לשימוש בתרופות ליל"ד לא שינו באופן ממשי את הסיכון הגבוה לתמותה של יל של החלוק עם ובלי פגיעה באברי מטרה שהוצגו באנשים עם יל"ד של החלוק הלבן עם וללא פגיעה באברי מטרה לעומת נורמוטנסיביים. לא ברור עדיין האם מובנם של ממצאים אלו של שינויים שקשורים בטיפול הם ללא השפעה על ה ל סיכון של יל"ד של החלוק הלבן. מצד שני, היות מחקר PAMELA תצפיתי המידע על הטיפול מטבעו הוא "רך" ואין גם כל נתונים על החשיבות הפרוגנוסטית של גורם חשוב כמו דבקות בטיפול. רביעית, הסיכון להתפתחות יל"ד בנורמוטנסיביים היה גדול יותר לעומת אלו ללא פגיעה באברי מטרה, מגמה שהיתה דומה גם בהתפתחות של יל"ד ממוסך. אין לחוקרים כל הסבר לכך פרט אולי שקיימת אפשרות שאנשים עם פגיעה באברי מטרה הממצאים הבלתי תקינים בלב מתפשטים גם לכלי הדם שגורמים לכלול היפרטרופיה עורקית (ועלייה ביחס קיר-חלל) ושיות גדולה של העורקים. אלו יכולים לגביר את העלייה של התגובה של התכווצות כלי הדם בתגובה לגירוי לחץ ועם עלייה בלחץ הדם. מחקר זה מדגיש בפעם הראשונה שיל"ד של החלוק הלבן גם ללא פגיעה באברי מטרה הוא גורם סיכון CV גדול יותר מאשר לחץ דם תקין.