מטרת המחקר ההולנדי היתה לבדוק על היעילות של בדיקת ריכוז התרופות ליל"ד בטיפת דם יבש כדי לזהות היעדר דבקות יחד עם משוב אישי להורדת לחץ הדם העמיד לטיפול. המחקר היה רב-מרכזים, אקראי ומבוקר בחולים בהם לחץ הדם העמיד היה מבוסס על מדידות ב – ABPM.
החולים חולקו אקראית להתערבות + לטיפול סטנדרטי או לטיפול סטנדרטי בלבד. חולי הטיפול התרופתי הסטנדרטי עברו מדידות לחץ דם בבסיס, לאחר 3 חודשים, 6 חודשים ו- 12 חודשי מעקב אבל ללא קבלת דיווח על הממצאים בדם.
בזרוע ההתערבות דווח למשתתפים על תוצאת בדיקת הדם תוך שיחת משוב אישית בבסיס ולאחר 12 חודשים. נקודת הסיום כללה את שיעור החולים עם יל"ד עמיד לטיפול והדבקות בטיפול התרופתי לאחר 12 חודשים. ארבעים וחמישה חולים נכללו אקראית בקבוצה שקיבלה התערבות + טיפול סטנדרטי ו – 51 לקבלת טיפול סטנדרטי בלבד.
שיעור הדבקות של החולים השתפר באופן מובהק מ – 70% ל – 92.5% בקבוצת ההתערבות וללא שינוי בקבוצת הטיפול הסטנדרטי בלבד (71.4%), ההבדל בדבקות בין שתי זרועות המחקר היה מובהק. השכיחות של יל"ד עמיד לטיפול ירד באופן מובהק בקבוצת ההתערבות לעומת הטיפול הסטנדרטי בלבד (59.5%) לאחר 12 חודשים. ההבדל באיזון לחץ הדם בין שתי הזרועות לא היה מובהק.
Peeters LEJ, Kappers MHW, Hesselink DA, et al. Antihypertensive drug concentration measurement combined with personalized feedback in resistant hypertension: a randomized controlled trial. J Hypertens. 2023 Oct 6. Epub ahead of print.
הערה
מחקר זה נפסק מוקדם היות ונמצא שיפור ניכר בדבקות בנטילת התרופות ליל"ד הן בזרוע של טיפול סטנדרטי בלבד והן בהתערבות + הטיפול הסטנדרטי לאחר 12 חודשים אבל שיעור השכיחות של יל"ד עמיד לטיפול היה דומה.
אם לא ניקח את האקראיות בחשבון ירד שיעור החולים עם יל"ד עמיד לטיפול ב – 34.5% לאחר 12 חודשים. ירידה זאת התבטאה בירידה ממוצעת של לחץ הדם ב – 12/5 ממ"כ. על סמך ממצאיהם מציעים החוקרים שיטות לשיפור מחקר הדבקות בחולים עם יל"ד שאינו מאוזן. ראשית, בכל מחקר יש להתייחס להשפעת המודעות של החולים שהם נמצאים במעקב (אפקט Hawthorne). בהם יכולים לשנות את התנהגותם ובמחקר זה נלקחה השפעה זאת בעיבודים.
בנוסף, אפקט זה נמצא גם בזרוע של הטיפול הסטנדרטי בלבד בהם בוצעו 4 מדידות לחץ הדם במשך השנה שבדרך כלל נמדד רק פעם בשנה. קיים גם שיעור של מטופלים שלא סובלים את מדידות לחץ הדם במשך 24 שעות ובלית ברירה לחץ דמם נמדד במרפאה במכשיר אוטומטי.
עובדה זאת יכולה להסביר בחלקה מדוע לא נמצא הבדל בלחץ הדם בין 2 זרועות המחקר. גם ההבדל הגדול של יל"ד עמיד לטיפול בזרוע הטיפול הסטנדרטי בלבד לאחר 12 חודשים בהשוואה לזרוע ההתערבות + הטיפול הסטנדרטי (59% לעומת 55%) מובהר כנראה בגלל נקודת ערך מוקפד להיצמדות להגדרת לחץ דם עמיד לטיפול. יתכן, שהיו יכולים לקבל תוצאות טובות יותר אילו היה המחקר נמשך תקופה ארוכה יותר.