מטרת המחקר שבוצע בארה"ב מסוג "אישור רעיון" היתה האם הוספת רסרפין שהיא תרופה סימפתוליטית חזקה יכולה להוריד את לחץ הדם שעמיד לטיפול במעכבי RAS, CCBs, דיורטיקה (כלורתאלידון) ונוגדן לקולטני המינרלוקורטיקואידי. נכללו במחקר 21 מתוך 45 חולי יל"ד עם היענות טובה לטיפול של 4 סוגי התרופות ליל"ד ועם חשד ליל"ד עמיד לטיפול. שבעה מהם הסכימו לטיפול ברסרפין ו – 6 מהם סיימו את המחקר. נוסו לפי כן טיפולים נוספים ליל"ד כמו קלונידין שהוסרו מהטיפול בהדרגה. הרסרפין במינון יומי של 0.1 מ"ג ליום הוסף לטיפול בצורה גלוייה למשך 4 שבועות. לחץ הדם נמדד במרפאה באופן אוטומטי וכן בוצע ABPM. הטיפול ברסרפין הוריד את ממוצע לחץ הדם הסיסטולי במרפאה ב – 29.3 והדיאסטולי ב – 22.0 ממ"כ. ממוצע לחץ הדם הסיסטולי במשך 24 שעות ירד ב – 21.8 ממ"כ והדיאסטולי ב – 15.3 ממ"כ. ירידת לחץ הדם הסיסטולי הממוצע בערות ירד ב – 23.8 ממ"כ והדיאסטולי ב – 17.8 ממ"כ והירידה בהתאמה בשינה היתה 21.5 ממ"כ ו – 13.7 ממ"כ.
Siddiqui M, Bhatt H, Judd EK, et al. Reserpine Substantially Lowers Blood Pressure in Patients with Refractory Hypertension: A Proof of Concept Study. Am J Hypertens. 2020 Mar 17. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקרים רבים כולל מחקר PATHWAY 2 נמצא שיל"ד עמיד לטיפול נגרם ברובו ע"י נוזל תוך-כלי בכמות יתרה כלומר תלוי-נפח ושאצירת נוזלים זאת נגרמת בחלקה ע"י צריכת נתרן מוגזמת ורמה גדולה של אלדוסטרון. התרופה הטובה ביותר בהפרעה זאת היא ע"י נוגד אלדוסטרון. קיימים חולים שאינם מורידים את לחץ הדם למרות טיפול במעכבי RAS, דיורטיקה ונוגד אלדוסטרון כמו באנשים עם השמנה ובחלק מהמחקרים קיימת נטייה לעמידות זאת גם בצעירים יותר ובנשים. בחולים אלו קיימת שכיחות גדולה של LVH, מחלת כליות כרונית, אי ספיקת לב (בעיקר עם שימור מקטע הפליטה) ושבץ מוחי. במחקרים קודמים נמצא שיל"ד עמיד לטיפול קשור בתפוקה סימפתטית מוגברת כוללת עלייה בתנגודת ההיקפית, שונות בדופק ובהפרשת נוראפינפרין בשתן ומהירות גדולה יותר של הדופק ביום ובלילה. במחקר הקטן מסוג "אישור רעיון" הנוכחי נמצא שתוספת של רסרפין הורידה באופן מובהק את לחץ הדם בכל שיטות המדידה. בחולה אחד היתה הורדה גדולה מאד של 47/33 ממ"כ. זכורני, שבהיותי רופא צעיר היה רסרפין (שמופק מצמח הראובולפיה) ה"תרופה" הטובה ביותר שבה הצלחנו להוריד את לחץ הדם ומשום מה (למרות מיעוט של תופעות לוואי) נזנחה ואפילו הוצאה מרשימת התרופות לטיפול ביל"ד. תוצאות מחקר זה מראות שהיעדר הצלחה לאזן את לחץ הדם הגבוה למרות מינונים מרבים של כלורתאלידון וספירונולקטון ניתן לייחס לפחות חלקית לתפוקה סימפתטית מוגברת. החוקרים משערים שחולים שאינם מגיבים לכל הטיפולים הדיורטיים יהנו מתרופות סימפתיליטיות כמו רסרפין והשערה זאת יש להוכיח במחקרים גדולים, סמויים ומבוקרים.
