מטרת המחקר הפרוספקטיבי שבוצע בספרד היתה לבדוק האם לשינויים בשני סוגי חלבון בשתן יש יכולת לחזות את התגובה לספירונולקטון בקרב 29 חולים עם יל"ד עמיד לטיפול. חלבון ההפטוגלובולין וחלבון קשור-הפטוגלובולין בקרב 3,310 חלבונים שזוהו בשתן הראו את השינויים הכי מובהקים כאשר עלייה ברמתם העידה על מי יגיב לטיפול בספירונולקטון בעוד שאלו ללא עלייה ברמתם לא יגיבו. נבדקו גם התגובות מתואמות – חלבון ונמצא שעקה חימצונית, תגובה דלקתית כרונית, קרישת הדם, הפעלת הקומפלמנט וויסות ההידבקויות המקומיות מעורבות במנגנון הפיזיופתולוגי של יל"ד עמיד לטיפול.

Martin-Lorenzo M, Martinez PJ, Baldan-Martin M et al. Urine haptoglobin and haptoglobin-related protein predict response to spironolactone in patients with resistant hypertension. Hypertension. 2019 Feb 4: [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

כידוע מומלץ להוסיף טיפול בספירונולקטון בחולי יל"ד שאינם מגיבים לטיפול של 3 תרופות. הפטוגלובולין (Hb-HP) והפטוגלובולין קשור חלבון (HPR-Hb) הראו במחקר זה שלפי רמתם בשתן ניתן להבחין בין אלו שיגיבו לטיפול בספירונולקטון להורדת לחץ הדם לבין אלו שלא יגיבו. במחקרים קודמים נמצא שיחס הפטוגלובולין/קראטינין הוא חזאי לסיבוכים בכליות בחולי סוכרת מסוג 2. במחקר הנוכחי נמצא לראשונה שיחס זה הוא גם יעיל לחיזוי התגובה לספירונולקטון. לשני סוגי החלבונים שאותרו יש קרבה גדולה להמוגלובין החופשי עם קומפלקסים משולבים עימו. לקומפלקס Hb-HP יש קרבה לקולטן "המנקה" (scavenger) CD163 בעוד לקומפלקס HPR-Hb יש קרבה גדולה לחלקיקי HDL. קירבה זאת תורמת באופן שונה לתגובה החיסונית. הקשר בין יל"ד והתגובה החיסונית נמצא גם במחקר קודם של קבוצה זאת בעיקר בחולים שמפתחים אלבומינוריה תוך טיפול במעכבי RAS. עלייה בחדירות הגלורולוס בדומה לאלו עם הפרשת חלבון בשתן נמצאת גם כאשר קיימת הפרשה מוגברת של HP בשתן של חולים שאינם מגיבים לטיפול בספירנולקטון. נמצא גם מתאם טוב בין רמות ההפטוגלובולינים לבין היחס אלבומין/קראטינין בשתן. המתאם בין ההפטוגלובולים והאלבומינוריה מצביע על כך שבנזק מוקדם בתיפקוד הכלייתי קיימת עלייה בחדירות במחסום הגלומרולוס גם באלו שאינם מגיבים לספירונולקטון.