מטרת הסקירה והמטה-אנליזה שבוצעה ע"י חוקרים מקנדה היתה לבדוק את הקשר בין מדידה אוטומטית של לחץ הדם במרפאה עם מדידה רגילה במרפאה ועם לחץ הדם במשך היום ב – ABPM. נמצאו 31 פרסומים שהכילו 9,279 משתתפים (4,736 גברים ו – 4,543 נשים) המדידות הרגילות במרפאה היו גבוהות יותר באופן מובהק מאשר המדידות האוטומטיות בפער סיסטולי ממוצע של 14.5 ממ"כ ובפער מובהק של 7 ממ"כ על פי מדידות לחץ הדם במחקרים. לחצי הדם  הסיסטוליים במשך היום ב – ABPM היו דומים למדדי לחץ הדם האוטומטיים במרפאה עם הבדל מובהק של 0.3 ממ"כ ביניהם ( לחץ דם ממוצע של 1.7 ממ"כ במדידה האוטומטית לעומת 1.1 ממ"כ ב – ABPM).

Roerecke M, Kaczorowski J, Myers MG. Comparing automated office blood pressure readings with other methods  of blood pressure measurement for identifying patients with possible hypertension: A sistematic review and Meta-analysis. JAMA Intern Med. 2019 Feb 4. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

הפער הגדול שנמצא בין מדידות רוטיניות של לחץ הדם למדידות האוטומטית מעלה אצלי את השאלה מדוע עיקרי ההנחיות של החברות השונות ליל"ד עדיין מתייחסות למדידות רגילות במרפאה? כבר במחקר SPRINT ראינו את התרומה הגדולה לדיוק טוב יותר של מדידות אוטומטיות של לחץ הדם. מדידות אוטומטית אלו מבטלות אמנם את השפעת החלוק הלבן אבל אינן מאבחנות יל"ד ממוסך ולכן גם עם הכנסת מכשירים אלו למרפאה קיימת חובה של מדידת לחץ הדם או בבית או ב – ABPM על מנת לשלול אבחנה חשובה זאת. באחד המחקרים בהם השתתפתי נמסר לי מכשיר אוטומטי ובעזרתו מצאנו כבר אז שלחלק לא קטן של חולי יל"ד לפי המדידות במרפאה כאשר לחץ הדם נמדד כבר ע"י מכשיר אוסצילומטרי אין יל"ד. מצד שני, במדידות בבית קיימות הרבה בעיות בחלקם בגלל מכשירים שלא עברו תיקוף, בחלקם בשימוש בשרוול בלתי מתאים ובחלקם ע"י חסר ידיעה או שימוש בלתי נכון בשיטת המדידה. מכל מקום, "זה מה יש" אבל קופות החולים והרופאים הפרטיים חייבים לספק מכשירים אוטומטיים ולפיהם לפחות נוכל לקבל ערכי לחץ דם מדוייקים יותר לפחות ביום אבל לא בלילה. במחקרים האחרונים נמצאה קורלציה טובה יותר של לחץ הדם בשינה עם התוצא ה – CV בהשוואה ללחץ הדם ביום.