סקירת עיתונות / פברואר 2019

פורסם בתאריך על ידי
עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 03/03/2019

לפניכם סקירת העיתונות לחודש פברואר 2019 מאת פרופ' יודפת.

האם משקל עודף מחמיר את הנזק לכליות בחולי יל"ד ונפרוסקלרוסיס היפרטנסיבית?

מטרת המחקר הרב-מרכזי היפאני היתה לבדוק את השפעת המשקל על הקשר בין לחץ הדם הסיסטולי והפרשת חלבון בחולים מאובחני-ביופסיה כסובלים מנפרוסקלרוזיס היפרטנסיבית להמשיך לקרוא ←

האם יל"ד בגיל הבגרות המאוחרת קשור בסיכון קרוב לכפול להתפתחות מחלת כליות כרונית בעתיד?

מטרת המחקר הרטרוספקטיבי שבוצע במועמדים לגיוס לצה"ל בגיל 16 עד 19היתה לבדוק האם קיים קשר בין יל"ד בקרב צעירים שעברו בדיקות רפואיות כוללניות בין 1 לינואר 1967 ועד 31 לדצמבר 2013 לבין התפתחות מחלת כליות כרונית בעתיד להמשיך לקרוא ←

האם רמה גבוהה של חומצת השתן קשורה בסיכון להרחבת האאורטה העולה בחולי יל"ד ללא סוכרת?

מטרת המחקר שבוצע באחד ממחוזות סין היתה לבדוק את הקשר בין רמות חומצת השתן והרחבת האאורטה העולה בחולי יל"ד ללא סוכרת שאובחנו לאחרונה ואינם מקבלים כל טיפול. להמשיך לקרוא ←

האם קיים קשר בין לחץ הדם המרכזי, הרכב הגוף, הפרופיל השומני ומהירות גל הפעימה?

מטרת המחקר מבוסס-הקהילה שבוצע בקוריאה הדרומית היתה לבדוק קורלציה בין לחץ הדם המרכזי, הרכב הגוף, הפרופיל הליפידי ומהירות גל הפעימה. להמשיך לקרוא ←

האם לאי התאמה בין לחץ הפעימה המרכזי וקשיות העורקים יש משמעות פרוגנוסטית?

מטרת המחקר שבוצע בסקר פרמינגהם היתה לבדוק את השכיחות והמשמעות הפרוגנוסטית של אי התאמה בין לחץ הפעימה לבין קשיות העורקים להמשיך לקרוא ←

האם עלייה בחלבון הפטוגלובולין ובחלבון קשור-הפטוגלובולין בשתן מעידה על היעדר תגובה לספירונולקטון ביל"ד עמיד לטיפול?

מטרת המחקר הפרוספקטיבי שבוצע בספרד היתה לבדוק האם לשינויים בשני סוגי חלבון בשתן יש יכולת לחזות את התגובה לספירונולקטון בקרב 29 חולים עם יל"ד עמיד לטיפול. להמשיך לקרוא ←

האם מדידת לחץ אוטומטית במרפאה נמצאת במיתאם טוב עם לחץ הדם ביום ב – ABPM? סקר ומטה-אנליזה.

מטרת הסקירה והמטה-אנליזה שבוצעה ע"י חוקרים מקנדה היתה לבדוק את הקשר בין מדידה אוטומטית של לחץ הדם במרפאה עם מדידה רגילה במרפאה ועם לחץ הדם במשך היום ב – ABPM. להמשיך לקרוא ←

האם שונות גדולה יותר בלחץ הדם קשורה בתיפקוד קוגניטיבי נמוך יותר?

מטרת מחקר ה"חתך" הנוכחי שנערך במסגרת The Maastricht Study היתה לבדוק האם קיים קשר בין שונות גדולה יותר בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי לבין תיפקוד הזיכרון. להמשיך לקרוא ←

האם רמת ה – PRA היא חזאית לתגובה לטיפול רק באמריקאים לבנים ולא בשחורים?

מטרת המחקר שבוצע במסגרת Pharmacogenomics Evaluation of Antihypertensive Responses-2 (PEAR-2) שנערך באוניברסיטת פלורידה היתה לבדוק האם PRA יכול להיות מדד אפשרי לטיפול אישי בחולי יל"ד אמריקאים לבנים ושחורים. להמשיך לקרוא ←

האם תיפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל צעיר בעיקר בנשים קשור בסיכון נמוך יותר ליל"ד בגילים מבוגרים יותר?

מטרת המחקר הנוכחי במסגרת National Longitudinal Study of Youth 1979 האנגלי מבוססת על ההנחה שההבדל בהתפתחות יל"ד בין המגדרים יכול להיות קשור בתיפקוד קוגניטיבי ופעילות הגומלין עם המגדר כמו רמה קוגניטיבית גבוהה יותר בנשים בגיל צעיר לעומת גברים באותו גיל. להמשיך לקרוא ←

האם קיימים סמנים דלקתיים ביל"ד עמיד לטיפול במחלת כליות כרונית?

מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את הקשר בין סמנים דלקתיים עם יל"ד עמיד לטיפול וסיבוכיו בחולי מחלת כליות כרונית. בעיבוד נכללו 1,359 חולים במסגרת מחקר Chronic Renal Insufficiency Cohort שסבלו מיל"ד עמיד לטיפול ו – 2,008 חולים ללא עמידות לטיפול. להמשיך לקרוא ←

כתיבת תגובה