האם תרגולים אירוביים והדרכה להתגברות על מצבי לחץ משפרים את שיעור ירידת לחץ הדם בשינה בחולים עם מחלה כלילית יציבה?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 28/02/2017

מטרת העיבוד המשני  שנערך באוניברסיטת דיוק בארה"ב היתה להשוות השפעה של שתי תוכניות התערבות התנהגותיות – תרגול אירובי והדרכה עם תרגול להתגברות על מצבי לחץ לעומת טיפול רגיל על  שיעור ירידת לחץ הדם בשינה בחולים עם מחלה כלילית יציבה במסגרת של מחקר אקראי ומבוקר עם סמיות כפולה להערכת 134 חולים ועם איסכמיה לבבית מופעלת- תרגול. החולים נבדקו ע"י ABPM בבסיס ואחרי 16 שבועות לאחר טיפול רפואי רגיל, טיפול רגיל + תרגול אירובי מודרך של 35 דקות 3 פעמים בשבוע או טיפול רפואי רגיל + מפגשים שבועיים של 1.5 באימונים להתגברות על מצבי לחץ. שני סוגי התרגול הראו שיפור גדול יותר בירידת לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בשינה בהשוואה לטיפול הרפואי בלבד. ממוצע הירידה בלחץ הדם הסיסטולי בהדרכה להתגברות על לחץ נפשי היה 12.9%, 11.1% ע"י תרגול אירובי ורק 8.6% בטיפול הרפואי הרגיל. ממצאים דומים היו גם בירידת לחץ הדם הדיאסטולי.

Sherwood A, Smith PJ, Hinderliter AL, et al. Effects of exercise and stress management training on nighttime blood pressure dipping in patients with coronary heart disease: A randomized, controlled trial.

הערת פרופ' יודפת
היעדר ירידה פיסיולוגית של לחץ הדם בשינה (מתחת ל – 10%) נחשב כיום כחזאי הטוב ביותר לאירועים קרדיו-וסקולריים בעתיד. היעדר צניחת לילה פיסיולוגית שכיחה בחולים כליליים ולכן לא ייפלא שבמחקרים רבים מנסים לבדוק איך לשפר את הירידה ולהפוך חולי יל"ד רגילים או עם מחלה כלילית ממה שמכונה nondippers ל – dippers. בעיבוד הנוכחי נמצא ששתי השיטות שהאחת כוללת תרגול אירובי והשנייה תרגול להתגברות על מצבי לחץ הצליחו להפוך את החולים הכליליים ל – dippers  בעוד שאלו שנשארו על הטיפול הרגיל נשארו nondippers. יש לציין שכל החולים במחקר הראשי ובעיבוד הנוכחי קיבלו טיפול נוגד איסכמיה – חסמי בטא, CCBs וניטראטים ארוכי-טווח ורובם גם אספירין ותרופות להורדת שומני הדם. ההסבר האפשרי העיקרי להשפעה הטובה של שתי שיטות הטיפול הוא בשיפור איכות השינה. גם טיפול במלטונין נראה שמשפר את ירידת לחץ הדם בשינה ע"י השפעתו על איכותה. שתי שיטות הטיפול הראו גם שיפור במערכת הבקרה הפיסיולוגית כולל שיפור בתפקוד הואזודילטורי של האנדותל הואסקולרי. השאלה המתבקשת היא כמובן האם שיפור מידת הירידה בלחץ הדם בשינה ימצא כמוריד את הסיכון הקרדיו-וסקולרי?

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה