מטרת המחקר שנערך ביוון היתה לבדוק את כושר החיזוי לאירועם CV על פי שלוש שיטות מדידות לחץ הדם: רגילה במרפאה, אוטומטית במרפאה (ללא נוכחות איש צוות רפואי) או בבית (בבוקר בלבד). נכללו במחקר 236 חולי יל"ד ללא כל טיפול שנבדקו בין 2009 ל – 20123. נקודות הסיום היו אירועים CV ולא CV כולל תמותה, אוטם שריר הלב, מחלה כלילית, אישפוז בגלל אי ספיקת לב, הפרעת קצב חמורה, שבץ מוחי וצליעה לסירוגין. ממוצע המעקב היה 7 שנים בהם 23 משתתפים (39% נשים) סבלו מאירוע CV אחד או יותר. יחס הסיכון לכל עלייה של 1 ממ"כ בלחץ הדם על פי מדידה רגילה היה 1.028, 1.031 במדידה אוטומטית ו – 1.025 במדידה בבית (כולם מובהקים). כל מדידות לחץ הדם הסיסטוליות היו חזאיות מובהקות לאירועים לאחר תיקנון לגורמי סיכון CV אחרים. המדידות הרגילות במרפאה היו גבוהות יותר מאשר אלו במדידות האוטומטיות או במדידות בבית.
Andreadis EA, Papademetriou V, Geladari CV, et al. Home, automated office and conventional office blood pressure as predictors of cardiovascular risk. J Am Soc Hypertens 2017. Feb [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
לפי ממצאי מחקר זה קיים שוויון בכושר החיזוי של שלושת צורות מדידת לחץ הדם. שיטת המדידה האוטומטית דומה לשיטה בה השתמשו במחקר SPRINT והיא אמורה לנטרל את אפקט החלוק הלבן. לכן, לא ברור לי איך כושר החיזוי ה CV של מדידת לחץ הדם הרגילה היה דומה לכושר החיזוי במדידה האוטומטית? יתרה מכך, בשתי שיטות המדידה במרפאה לא נוטרל לחץ הדם הממוסך שמאובחן במדידות בבית. ממצאים אלו מנוגדים גם לממצאי Finn-Home study שתוצאותיו הבאתי ב"חדשות" הקודמות שהראו שכושר החיזוי של המדידות בבית הוא גדול יותר בהשוואה למדידות במרפאה. ממצאים דומים היו בשתי מטה-אנליזות שפורסמו בשנת 2010 ו – 2012. יש להתייחס בספקנות גדולה לממצאי מחקר זה שמספר המשתתפים היה קטן והם נבחרו מתוך מרפאה בבית חולים ואין כל מידע על סוגי התרופות ומספרם בשיטות המדידה השונות.
