יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך קשורים בשיעור גדול של אירועים קרדיו-וסקולריים בהשוואה לנורמוטנסיביים – עיבוד מ – Dallas Heart Study

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 03/02/2016

מטרת המחקר שנערך במסגרת Dallas Heart Study היתה לבדוק את הפגיעה באברי מטרה והאירועים הקרדיו-וסקולריים בחולי יל"ד של החלוק הלבן (לחץ דם במרפאה מעל 140/90 ממ"כ ולחץ הדם תקין בבית – מתחת ל – 135/85 ממ"כ), יל"ד ממוסך (לחץ דם תקין במרפאה וגבוה בבית) ויל"ד קבוע (במרפאה ובבית) במחקר שהיה עם מספר משתתפים גדול, רב-אתני, ועוקבה מתוך האוכלוסייה מבוססת-הסתברות. הקשר בין 3 סוגי יל"ד ומהירות גל הפעימה האאורטלית נבדק ב – MRI בבסיס, כמו"כ נבדקו בבסיס יחס אלבומין/קראטינין ורמת הציסטטין C. במעקב חציוני של 9 שנים נבדקה ההיארעות של נקודות הקצה הקרדיו-וסקולריות (מחלה כלילית, שבץ מוחי, פרפור פרוזדורים, אי ספיקת לב ותמותה קרדיו-וסקולרית). נכללו בעוקבה 3,027 אנשים (54% שחורים). השכיחות המשוקללת של יל"ד של החלוק הלבן היתה 3.3% ושל יל"ד ממוסך 17.8%. כל אחד בנפרד משניהם היה קשור בעליית מהירות גל הפעימה האאורטלית, בעלייה ברמת הציסטטין C וביחס אלבומין/קראטינין. יל"ד של החלוק הלבן היה קשור ביחס סיכון מתוקנן ומובהק של 2.09 ויל"ד ממוסך בסיכון מתוקנן ומובהק של 2.03 כל אחד בנפרד בשיעור גדול יותר של אירועים קרדיו-וסקולריים בהשוואה לנורמוטנסיביים גם לאחר תיקנון לגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים מסורתיים.

Tientcheu D, Ayers C, Das SR, et al. Target organ complications and cardiovascular events associated with masked hypertension and white-coat hypertension: Analysis from the Dallas Heart Study. J Am Coll Cardiol. 2015;66:2159-69.

הערת פרופ' יודפת
בעיבוד הנוכחי של מחקר העוקבה מדאלאס בארה"ב נמצא שהן יל"ד של החלוק הלבן והן יל"ד ממוסך מהווים גורמי סיכון מובהקים לפגיעה באברי מטרה – עלייה בקשיות העורקים ופגיעה בתפקודי הכליות (ב"חדשות" בנובמבר 2015 הבאתי עיבוד נוסף ממחקר זה שבו נמצאה גם הגדלת מסת החדר השמאלי) ועלייה מובהקת בשיעור האירועים הקרדיו-וסקולריים. הסיכון היה מוגבר יותר בשחורים בעיקר בגלל שכיחות גבוהה יותר של יל"ד של החלוק הלבן. לתוצאות אלו יש להתייחס בזהירות היות וחלק מהנבדקים היו כבר עם טיפול ליל"ד ולכן קיימת אפשרות שלחץ דמם היה מאוזן באותם השעות שהוא נבדק במרפאה ולכן היה שוני בשכיחות של האירועים הקרדיו-וסקולריים בין המטופלים ללא מטופלים. בנוסף, האיבחון של יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך נעשה רק ע"י מדידות בבית בעוד ששימוש ב  – ABPM במחקרים קודמים הראה שכיחות גבוהה של יל"ד ממוסך שנמצאה רק בשינה ולא בערות. נוסיף לזה שחלק מהמדידות בבית נעשו ע"י צוות המחקר שללא ספק תרמו לשכיחות גבוהה יותר של תסמונת החלוק הלבן. במאמר המערכת מעלים הכותבים מאיטליה את השאלה האם יש לטפל ביל"ד ממוסך. הם מציינים שהנחיות החברות האירופיות לקרדיולוגיה ויל"ד ממליצות על שינויים בהרגלי החיים וטיפול באלו עם סיכון מוגבר. אני שמבסס את אבחנת יל"ד על ABPM ועל מעקב בבית בלבד אינני נחשף לאבחנת יל"ד של החלוק הלבן או יל"ד ממוסך ומטפל בהתאם לערכים שמתקבלים בעוד שקרוב לוודאי שחלק ממטופליי סובל מאחת הבעיות שאליו מתייחס המחקר הנוכחי.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה