מטרת המחקר האוסטרלי היתה לבדוק השפעות של צריכת אלכוהול על לחץ הדם בניטור אמבולטורי למשך 24 שעות, על מהירות הדופק, HDL, פיברינוגן, CRP, הומוציסטאין ואיזון הסוכרת בחולי סוכרת מאוזנים. נכללו במחקר 24 משתתפים בגיל 49-66 שחולקו אקראית ל – תקופות של מסילת-עיתוק (crossover) כל אחת ל – 4 שבועות כאשר נשים צרכו יין אדום במינון של 230 מ"ל ליום (בערך 24 גרם אלכוהול ליום) וגברים 300 מ"ל ליום (בערך 31 גרם אלכוהול ליום), או נפח דומה של יין אדום ללא אלכוהול או מים. רמת הגלוקוזה בבית נמדדה כל שבועיים. צריכת יין אדום העלתה באופן מובהק את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בהשוואה לצריכת מים ב – 2.5/1.9 ממ"כ, עם מגמה דומה אבל לא מובהקת בהשוואה ליין ללא אלכוהול. לחץ הדם הדיאסטולי ירד באופן מובהק ב – 2.0 ממ"כ בשינה בהשוואה ליין ללא אלכוהול ובמגמה דומה ללא מובהקות בהשוואה למים. יין אדום העלה את מהירות הדופק ה – 24 שעות, בערות ובשינה בהשוואה ליין ללא אלכוהול או מים. לא נמצאה כל השפעה לטובה או לרעה של יין אדום על איזון הסוכרת או גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים אחרים בהשוואה ליין אדום ללא אלכוהול.

Mori TA, Burke V, Zilkens RR, et al. The effects of alcohol on ambulatory blood pressure and other cardiovascular risk factors in type 2 diabetes: a randomized intervention. J Hypertens. 2016 Jan 5. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
במחקר זה נמצא שלאלכוהול בצריכה סטנדרטית יומית יש השפעה ביפאזית על לחץ הדם בנמדד ב – ABPM בחולי סוכרת משני המגדרים – לחץ דם גבוה בערות אבל נמוך בשינה בעוד שמהירות הדופק עולה בערות ובשינה. השימוש ביין אדום עם אלכוהול לעומת יין אדום  ללא אלכוהול נועד ל"נטרל" את ההשפעה לטובה של הפוליפנולים ביין האדום שלהם מייחסים חלק גדול מההשפעה נוגדת החימצון ומניעת קשיות העורקים של האלכוהול. שתייה קלה עד מתונה של אלכוהול נמצאה קשורה ברמות נמוכות של אינסולין, בשיפור איזון הסוכרת, ברמה נמוכה של פיברינוגן ובהפחתת הדלקת אבל ללא כל השפעה על גורמים אלו במחקר הנוכחי. למחברים אין כל הסבר על ממצא זה. לחוקרים אין גם כל ידע לגבי המשמעות הפרוגנוסטית של השינויים בלחץ הדם ובמהירות הדופק למרות שמרבית המחקרים ארוכי הטווח בשטח זה מדווחים שצריכה קלה עד מתונה של אלכוהול מורידה את הסיכון הקרדיו-וסקולרי בחולי סוכרת מסוג 2.