מטרת המחקר היווני היתה לבדוק האם באנשים עם יל"ד ממוסך קיימת עלייה מוגזמת בלחץ הדם ע"י לחיצות כף יד לעומת נורמוטנסיביים וחולי יל"ד אמיתי והאם לתגובה מוגזמת זאת של לחץ הדם יש קשר עם התנגודת ההיקפית הכללית, עם לחץ הדם המרכזי/אאורטלי ועם ערכי לחץ הדם ב – ABPM. נכללו במחקר 86 משתתפים [ללא טיפול, אבחנה חדשה, יל"ד ממוסך (27 משתתפים), יל"ד אמיתי (31) וללא יל"ד (28) בגיל 46.3], שעברו את הבדיקות הבאות: לחץ הדם במרפאה, לחץ הדם המרכזי/אאורטלי, מהירות גל הפעימה, עובי אינטימה-מדיה של עורק התרדמה, אקו-לב ו – ABPM. הם התבקשו לבצע לחיצת כף יד במשך 3 דקות (30% מההתכווצות הרצונית המרבית) עם הערכה של לחץ הדם בין פעימה לפעימה והערכה המודינמית. התוצאות הראו שבמשך המאמץ לחץ הדם הממוסך הראה עלייה גדולה יותר בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי לעומת הנורמוטנסיביים למרות ערכי לחץ דם דומים בבסיס ועלייה דומה לאלו עם יל"ד אמיתי. התנגודת ההיקפית הכללית עלתה באופן מובהק תוך המאמץ ביל"ד ממוסך ויל"ד אמיתי. תגובת לחץ הדם המוגברת ביל"ד ממוסך נמצאה כבר באופן מובהק מהדקה הראשונה של המאמץ במקביל עם לחץ הדם המרכזי, הקשיות האאורטלית, לחץ הדם במשך 24 שעות, לחץ הדם ביום ובלילה ועובי המחיצה הבין חדרית.
Koletsos N, Dipla K, Triantafyllou A, et al. A brief submaximal isometric exercise test 'unmasks' systolic and diastolic masked hypertension. J Hypertens. 2018 Sep 17. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הממצאים החדשים במחקר הנוכחי הם: הראשון, שחולי יל"ד ממוסך מציגים תגובת לחץ דם סיסטולית ודיאסטולית מוגזמת תוך מאמץ לחיצת כך היד בעצמה נמוכה בדומה לתגובת המאמץ שנמצאת בחולים עם יל"ד אמיתי. במיוחד, מאמץ תת-מרבי של דקה אחת מספיק כדי לחשוף תגובת לחץ דם זאת בחולי יל"ד ממוסך. שנית, תגובות אלו של יל"ד מוגבר קשורות לתגובות של התנגודת ההיקפית הכללית בחולי יל"ד ממוסך באותה מידה כמו ביל"ד אמיתי. שלישית, תגובות לחץ הדם במאמץ וההתנגודת ההיקפית הכללית נמצאות בקורלציה עם לחצי הדם הסיסטוליים והדיאסטוליים במשך 24 שעות, עם לחץ הדם הדיאסטולי בשינה, עם לחץ הדם המרכזי ועם LVH. המנגנון הפתופיסיולוגי של העלייה המוגזמת של לחץ הדם תוך מאמץ אינו ברור עדיין. ההצעות כוללות תגובת רפלקס לעלייה בלחץ הדם ע"י פעילות-יתר שגורמת לעלייה בהתכווצות כלי הדם, הפרעה מקומית בהרחבת כלי הדם בשריר שבו נעשה המאמץ שמיוחס ל – ‘impaired functional sympatholysis,’ שקשור באופן חלקי להפרעה אנדותליאלית מקרו-וסקולרית ומיקרו-וסקולרית. ממצאים קודמים בחולי יל"ד אמיתי העלו את ההנחה שעלייה בהתכווצות כלי הדם נגרמת ע"י עלייה בפעילות הסימפתטית. באחד מהם נמצאה עלייה גדולה יותר ברמת הנוראפינפרין באנשים נורמוטנסיביים עם תגובה מוגזמת למאמץ דינמי ודווח גם על עלייה מוגזמת של AII באנשים עם תגובת לחץ דם מוגזמת למאמץ בהשוואה לבקרה מתואמת גיל ומגדר עם תגובת לחץ דם למאמץ תקינה. השינויים ההמודינמיים בגלל מאמץ איזומטרי של לחיצת כף היד יכולים לעזור לנו לזהות אנשים עם יל"ד ממוסך היות וסוג זה של מאמץ משקף את העומס ההמודינמי בחיי היום יום. אני מסיק מתוצאות מחקר זה שתגובה היפרטנסיבית למבחן המאמץ הקלאסי יכולה להעיד על יל"ד ממוסך. כידוע, יל"ד הוא גורם סיכון CV כמו יל"ד אמיתי. השאלה היא האם יש לטפל בממצא זה כמו ביל"ד אמיתי לאחר התערבות באורחות החיים גם ע"י טיפול תרופתי באם קיימים גורמי סיכון CV אחרים ו/או פגיעות באברי מטרה?