מטרת העיבוד שנעשה בגרמניה היתה לערוך השוואה "ראש בראש" בין השפעת שתי השיטות הקיימות לדנרבציה סימפתטית של עורק הכליות – ע"י US או תדר רדיו. ההשוואה נערכה ע"י אקראיות בשיטת 1:1:1 בחולים עם יל"ד עמיד לטיפול ע"י: 1. דנרבציה סימפתטית ע"י תדר רדיו בעורקי הכליות הראשיים. 2. דנרבציה ע"י תדר רדיו של העורקים הראשיים, ענפים צדדיים והיקפיים או 3. דנרבציה סימפתטית של הכליות ע" US תוך כלי של העורק הכלייתי הראשי. נקודת הסיום הראשונית היתה שינוי בלחץ הדם במשך היום ב – ABPM לאחר 3 חודשים. תוך תקופה בין יוני 2015 עד יוני 2018 נכללו 120 חולים (גיל ממוצע 64.9, ממוצע לחץ הדם במשך היום 153/86 ממ"כ). מתוכם, הוקצו 39 חולים אקראית לאבלציה ע"י תדר רדיו של עורק הכלייה הראשי, 39 לשילוב של אבלציה ע"י תדר רדיו של העורק הראשי וענפיו ו – 42 לטיפול ע"י US. לחץ הדם היומי בבסיס, המאפיינים הקליניים והטיפול היו מאוזנים בצורה נאותה בין הקבוצות. לאחר 3 חודשים ירד לחץ הדם הסיסטולי ביום באופן מובהק ב – 9.5 ממ"כ בכל העוקבה. לחץ הדם ירד יותר באופן מובהק באבלציה ע"י US מאשר ע"י תדר רדיו של העורק הכלייתי הראשי (-13.2 לעומת -6.5 ממ"כ, פער של 6.7 ממ"כ) אבל לא נמצא כל הבדל מובהק בין תדר רדיו (-8.3) לתוספת אבלציה של ענף צדדי, הבדל ממוצע של -1.8 לאחר תיקנון. בדומה, הורדת לחץ הדם לא היתה מובהקת בין אבלציה ע"י US ואבלציה של ענף צדדי. לא היה גם הבדל מובהק בתכיפויות של תגובת לחץ הדם שווה או מעל 5 ממ"כ.
Fengler K, Rommel KP, Blazek S, et al. A three-arm randomized trial of different renal denervation devices and techniques in patients with resistant hypertension (RADIOSOUND-HTN). Circulation. 2018 Sep 28. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
- זהו המחקר הראשון שנועד להשוות שלוש טכניקות וטכנולוגיות לדנרבציה מבוססת צנתר של עורקי הכליות.
- אבלציה מבוססת – US של העורקים הראשיים נראית טובה יותר מאשר אבלציה מבוססת-תדר-רדיו רב-קוטבי של עורקי הכליות הראשיים.
- התועלת שמתקבלת מאבלציה נוספת מבוססת – תדר רדיו של הענפים הצדדיים של העורק הכלייתי הראשי עדיין אינה ברורה.
המחשבה שעומדת בביצוע דנרבציה סימפתטית של הכליות היא ההשפעה על לחץ הדם ע"י הרס של הסיבים הסימפתטית שסמוכים לעורקי הכליות. סיבים אלו מאזנים את אצירת הנתרן והמים, מפעילים את המערכת רניו-אנגיוטנסין-אלדוסטרון וגם פועלת הדדית עם מערכת העצבים המרכזית וגורמת לעלייה בלחץ הדם. להפעלה סימפתטית יש תפקיד מפתח בחולי יל"ד ולכן הם מהווים מטרה לאיזון לחץ הדם. אנרגית תדר רדיו שמועברת ע"י מרבית הצנתרים חודרת רק כ – 3 מ"מ לתוך הרקמה הסביב כלית, הרס העצבים הכלייתיים הוא בלתי שלם כאשר הוא מוזרם לעורק הכלייה הראשי במקום שהסיבים הסימפתטית נמצאים במרחק עד 10 ממ"מ מחלל העורק. שיפור הטכניקה אמור לגרום לאבלציה יעילה יותר. באופן כללי, נראות כיום 2 שיטות סבירות להשגת הרס מוחלט של העצבים הסביב כליים: אבלציה נוספת של הענפים הצדדיים והעורקים ההיקפיים או אבלציה מלאה יותר של העורק הראשי ע"י שיפור החדירה לרקמות. שימוש בצנתר US מקורר-בלון הראה שיפור בחדירה של 6-7 מ"מ מחלל העורק ומשפיע על קרוב ל – 90% מסיבי העצב בניגוד ל – 3-4 מ"מ שניתן להשיג ע"י צנתר של תדר רדיו. בנוסף, המכשיר והטכנולוגיה מאפשרים אבלציה היקפית מלאה. עדיין לא ברור אם ההשפעה הטובה של שיטה זאת על לחץ הדם במשך היום תשפיע גם על לחץ הדם בשינה שלו קשר פרוגנוסטי טוב יותר. נצטרך לעוד מחקרים שיתמקדו בזיהוי חולים עם הסיכויים האופטימליים להורדת לחץ הדם ע"י דנרבציה כלייתית
ומחקרים כדי לבדוק האם שיטה חדשה זאת תתבטא גם בהשפעתה על הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים.