מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את ההיפותזה ש – nondipping בלחץ הדם בלילה יהיה קשור בירידה מופחתת בתנגודת הואסקולרית הסיסטמית שיורדת בשינה בקרב 140 (63 שחורים ו – 77 לבנים) משני המגדרים עם לחץ דם מוגבר במרפאה (130-159/85-89 ממ"כ). ההמודינמיקה של לחץ הדם במשך 24 שעות נבדקה ע"י ABPM מסונכרן עם impedance cardiography אמבולטורית (מודד את המוליכות החשמלית של בית החזה והשינויים הממושכים בו במספר פרמטרים קרדיו-דינאמיים כמו נפח הפעימה, תפוקת הלב, מהירות הדופק, מהירות גל הפעימה ועוד). אותרו 51 nondippers (ממוצע ירידה של 7.3%) ו – 89 dippers (ממוצע ירידה של 15.5%). נמצא שינוי קטן בתפוקת הלב משעות היום ללילה בשני סוגי ה- dipping בלחץ הדם בשינה. נמצאה גם ירידה בתנגודת הואסקולרית הסיסטמית משעות היום לשעות הלילה אבל ב – nondippers היתה הירידה בתנגודת הואסקולרית הסיסטמית משעות היום לשעות הלילה מוחלשת ומובהקת בהשוואה לירידה ב –dippers (7.8% לעומת 16.1%). השכיחות של nondippers היתה גדולה יותר ומובהקת בשחורים בהשוואה ללבנים (14.6% לעומת 10.9%) עם החלשה פחותה יותר ומובהקת בתנגודת הואסקולרית הסיסטמטית (15.6% לעומת 10.8%) משעות היום לשעות הלילה בהשוואה ללבנים.
Sherwood A, Hill LK, Blumenthal JA, Hinderliter AL. Circadian hemodynamics in men and women with high blood pressure: dipper vs. nondipper and racial differences. J Hypertens. 2017 Sep 11. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר דו-גזעי הנוכחי בגברים ונשים עם יל"ד ללא טיפול נמצא ששליש מהנבדקים היו nondippers. בהתאם להיפותזה של החוקרים היתה תבנית לחץ הדם של nondippers מלווה בירידה פחותה יותר של התנגודת ההיקפית הסיסטמטית בהשוואה ל – dippers – כלומר, הירידה הפיסיולוגית בשינה של התנגודת הואסקולרית ב – dippers שבעקבותיה קיימת הרחבה מוגברת של כלי הדם אינה שלמה ב – nondippers והיא פחותה יותר בשחורים מאשר בלבנים. ממצא זה הוא בניגוד לדעה שהיתה מקובלת שהתנגודת הואסקולרית ב – nondippers בשינה היא גדולה יותר מאשר ב – dippers. ישנם מנגנונים רבים שמעורבים בשוני בתנגודת הואסקולרית הסיסטמית במשך היממה. נראה שלמערכת העצבים הסימפתטית יש תפקיד עיקרי כאשר פעילותה יורדת משעות פעילות ביום ללילה ומידת השוני קשורה ישירות למידת ירידת לחץ הדם בשינה. במחקר קודם נמצא שקיים קשר בין הגברת הרגישות של הקולטן האדרנרגי אלפה 1 להקטנת הירידה בלחץ הדם (nondipping) בשינה, שמשקף נטייה לפעילות התכווצותית של כלי הדם גם כאשר פעילות המערכת הסימפתטית יורדת. העלייה ברגישות הקולטנים האדרנרגיים מסוג אלפה 1 בשחורים וירידה בפעילות הקולטנים האדרנרגיים מסוג בטה תואמת את הממצא שהעלייה בתנגודת הואסקולרית הסיסטמית עולה ביחס לירידה המופחתת אצלם בתנגודת זאת בלחץ הדם בשינה. לא נמצא שבדיקת מהירות גל הפעימה האאורטלית כמדד לקשיות העורקים ועובי אינטימה-מדיה בעורקי התרדמה כמדד לטרשת העורקים קשורים עם ירידת לחץ הדם בלילה או עם התנגודת הואסקולרית הסיסטמית היות ושניהם הם מדדים של מחלה ואסקולרית בכלי הדם הגדולים יותר מאשר של כלי הדם הרזיסטנטיים (כמו עורקיות). המנגנונים שתורמים לירידה בתנגודת הואסקולרית בלילה נובעים כנראה מכלי הדם הרזיסטנטיים של המערכת המיקרו-וסקולרית. עיצוב מחדש של כלי הדם הרזיסטנטיים גורם להיפרטרופיה ואסקולרית שנובעת מהסתגלות מיקרו-וסקולרית ותורמת לעלייה בתנגודת הואסקולרית הסיסטמית ביל"ד. שינויים אלו גורמים להתעבות קיר כלי הדם הרזיסטנטיים וירידה בקוטר החלל וכתוצאה קיימת מגבלה ביכולתם להתרחב. תורם נוסף אפשרי להחלשת הירידה של התנגודת הואסקולרית בלילה קשור בהפרעה בתיפקוד הואזודילטורי של האנדותל היות ונמצא שנשים לאחר חדילת אורח עם הפרעה בהרחבה מתווכת-זרימה של העורק הברכיאלי הן nondippers. כל הממצאים האלו מעלים את האפשרות ש- nondipping הוא סמן למחלה מיקרו-וסקולרית. כידוע, nondipping קשור בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב, לשבץ מוחי ולהתפתחות של LVH. תנגודת ואסקולרית מוגברת במנוחה היא כנראה הסיבה העיקרית שההפחתה קטנה יותר בתנגודת הואסקולרית בלילה בקרב השחורים לעומת הלבנים בעיקר באלו שהם nondippers. המגרעת העיקרית של המחקר היא בהיותו תצפיתי ושלא נשללה אפשרות של דום נשימתי חסימתי בשינה.