האם ילדים שעלו לארץ מגיל נמוך מ- 11 מאבדים את ההגנה מפני יל"ד בהתבגרותם בדומה לילידי הארץ?

תאריך: 28/11/2018

מטרת המחקר המשותף לצה"ל והמרכז הרפואי שיבא היתה לבדוק את הקשר בין גיל העלייה לארץ והיארעות של יל"ד בהתבגרות. במחקר מסוג "חתך" נכללו 2,681,294 מתבגרים שנבדקו לפני שירותם בצבא סביב גיל 17 בין 1967 ל – 2016. אוכלוסיית המחקר כללה 410,488 עולים מאתיופיה, המזרח התיכון, צפון אפריקה, מארצות שהשתייכו לברית המועצות וממדינות מערביות. גיל העלייה חולק ל – 3 קטיגוריות 0-5, 6-11 ו – 12-19.יחסי הסיכון חושבו בהשוואה לילידי הארץ. במודלים נלקחו בחשבון ערפלנים. בנוסף, רובדו הנבדקים לארץ המוצא וכל קבוצת עולים הושוותה לילידי הארץ מאותו מוצא. לאחר תיקנון מלא נמצא שאלו שעלו בגיל צעיר מ – 11 שנים היו בסיכון דומה לילידי הארץ לסבול מיל"ד ואילו אלו שעלו בגיל 12-19 היו בסיכון נמוך ומובהק של 0.20 לסבול מיל"ד. הסיכון הנמוך ליל"ד בקרב אלו שעלו בגיל מבוגר יותר נשאר יציב בכל המודלים גם אם המדגם רובד למגדר ומוצא בכולם פרט לאלו שעלו מארצות המערב שהראו ירידה הדרגתית עם עליית הגיל על פי קטיגוריות העלייה.

Peled A, Gordon B, Twig G, Grossman E, Matani D, Derazne E, Afek A. Hypertension and childhood migration: a nationwide study of 2.7 million adolescents. J Hypertens. 2018 Nov 16. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
בעיבוד הרטרוספקטיבי הנוכחי נמצא קשר בין עלייה לארץ בגיל מבוגר יותר וסיכון נמוך יותר ליל"ד בהתבגרות בהשוואה לילידי הארץ. בריבוד לארץ המוצא נמצאה עלייה הדרגתית בסיכון ליל"ד עם ירידת גיל העלייה בכל הקבוצות פרט לעולים מארצות המערב. נקודה חשובה לציון היא שלא בכל אלו שעלו לאחרונה נמצאה בעיבוד שכיחות נמוכה של יל"ד בהשוואה לאחרים. לדוגמא, מבט על כלל אוכלוסיית הנבדקים הצביע על שכיחות גדולה יותר של יל"ד באלו שעלו לאחרונה בהשוואה לשכיחות של ילידי הארץ אבל לאחר תיקנון למספר מישתנים בסיסיים כמו גיל, מגדר ומשקל נמצא שלאלו שעלו לאחרונה יש את הסיכון הנמוך ביותר ליל"ד בהשוואה לקבוצות האחרות. אני מוכרח לציין שכאשר קראתי את התקציר חשבתי שטעיתי כי לפי ההיגיון עלייה והסתגלות לחיים במקום חדש קשורים בעקה גדולה והייתי מצפה לממצאים הפוכים. גם החוקרים עצמם מציינים שלא ברור מדוע עלייה והסתגלות לתרבות והחיים בארץ חדשה מורידים את הסיכון ליל"ד בהתבגרות. ההנחה שלהם היא שהשנוי באורחות החיים כמו ירידה בפעילות הגופנית, עלייה במשקל וצריכה מוגברת של נתרן וסוכר הם הגורמים העיקריים לעלייה בלחץ הדם עם הזמן אבל הם מזכירים דעות שמיחסים את עליית לחץ הדם ללחצים שקשורים בעלייה כמו ירידה בתמיכה החברתית, הסתגלות לתרבות חדשה ועלייה בדרישות בתעסוקה. היות המחקר מסוג "חתך" אינו יכול לקבוע כמובן סיבתיות אם כי יתרונו הוא במספר הגדול של משתתפים.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה