מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק האם השפעה של שילוב קבוע של שתי תרופות על התוצא ה – CV טובה יותר מאשר טיפול התחלתי בתרופה אחת. המחקר התבסס על נתוני בריאות של איזור לומברדיה באיטליה עם 44,534 תושביו (גיל 40-80) שהחלו טיפול משנת 2010 בתרופה אחת (37.078 חולים) או שילוב קבוע של שתי תרופות (7,456 חולים) עם מעקב של שנה אחרי תחילת הטיפול להשוואת הסיכון לאישפוז בגלל מחלה CV וטופלו באחת מהשיטות הנ"ל. הנתונים עובדו בשיטות סטטיסטיות שונות כדי להתגבר על היעדר אקראיות של החולים. 2,212 חולים אושפזו בגלל אירועים CV. חולים שטופלו בטיפול תרופתי קבוע של שתי תרופות הראו ירידה מובהקת של 21% בשיעור האישפוזים ה – CV בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול יחיד. ההיארעות ה – CV בחולים עם טיפול משולב היתה נמוכה ומובהקת ב – 56% בהשוואה לטיפול יחיד תוך מעקב של שנה. ירידת הסיכון לאישפוז היתה תמיד מובהקת למחלת לב איסכמית ואירוע חדש של פרפור פרוזדורים וכללה גם אישפוז למחלה צרברו-וסקולרית ואי ספיקת לב כאשר נערכה השוואה בין שתי שיטות הטיפול.

Rea F , Corrao G, Merlino L, Mancia G. Early cardiovascular protection by initial two-drug fixed-dose combination treatment vs. monotherapy in hypertension. Eur Heart J. 2018;39:3654-3661.

הערת פרופ' יודפת
הממצאים במחקר הנוכחי מראים שטיפול ביל"ד בשילוב קבוע של שתי תרופות במשך שנה קשור בירידה טובה יותר של 21% בסיכון לאירועים CV בהשוואה לטיפול בתרופה יחידה. ממצא זה תומך בהתחלת הטיפול בשתי תרופות בהנחיות 2017 ACC/AHA והאירופיות ב – 2018 ויופיע גם בהנחיות החברה הישראלית ליל"ד שיתפרסם לקראת סוף דצמבר 2018. לטיפול עם שילוב קבוע של שתי תרופות יש יתרון בגלל היענות טובה יותר לטיפול והשפעה טובה יותר ומהירה להורדת לחץ הדם בגלל שילוב של מספר מנגנונים שמורידים את לחץ הדם. המגרעת העיקרית שהשילוב הוא עם מינונים קבועים של שתי התרופות ולא ניתן לכייל את המינונים. השאלה שמתעוררת אצלי מממצאי המחקר הנוכחי היא האם יתרון של שתי תרופות הוא רק במינון קבוע שנמצא בטבלייה אחת או שיתרון זה יתבטא גם במתן אותם המינונים בצורה נפרדת. החוקרים אינם מתייחסים בכלל לשאלה זאת וגם לשאלה מדוע מתן שתי תרופות עדיף על תרופה אחת אין להם הסבר משכנע. ההיענות לטיפול במחקר הנוכחי היתה דומה בשתי שיטות הטיפול ולכן הם משערים שהתגובה המהירה של הורדת לחץ הדם משפרת את המוטיבציה להמשיך בטיפול, שמרבית הרופאים רגילים להתחיל בטיפול יחיד ושריבוי תרופות "מפחיד" את החולים שיש להם מחלה רצינית. מכל מקום, שנים אני מתחיל בכל חולה חדש בטיפול משולב ובמרבית המקרים עם שילוב קבוע של מעכבי RAS ונוגדי תעלות הסידן ולא של נוגדי RAS עם הידרוכלורתיאזיד בגלל השפעתה החלשה של תרופה דיורטית זאת.